מעשה בראשית - שיעור 8 - העיקרון האנתרופי

שיעור 8 – 01.05.2013

העקרון האנתרופי

לאור המרכיבים שדיברנו עליהם בתחילת הקורס (מן המאמר של וובר) ובהמשך הקורס ענינו עליהם, אנחנו ממשיכים. המאמר של וובר אינו מאמר בודד – הוא משקף רוח מסויימת שאפשר למצוא בהרבה מאד מקומות. נח יותר למקד ביקורת במאמר אחד, ולא בהשקפה שלמה.

נקודות שעלו (מוובר?):	דברים שהצבנו מולם:
התנאים החיצוניים של העיסוק במדע כעבודה	הפרדה בין ייעוד ופרנסה (רמב"ם)
ביטול המטאפיסיקה	גיל היקום, חלוקה של החומר
עליית התמונה של גלילאו (דטרמינזם, מכניזם, ביטול התכליתיות)	--> אנחנו נמצאים כאן
הוצאת האל מן הטבע
ביטול מעמד האדם / חיים
המדע לא עונה על השאלה – מה עלי לעשות?

עקרון האנתרופיה / נטלי -

עקרון האנתרופיה מתווכח בעיקר עם ביטול מעמד האדם / החיים.

בעוד שהעיקרון האנתרופי מתיימר להוכיח שמדע עצמו מוכיח את קיום האל כבורא, הטענה היא שכל מה שהוא למעשה עושה זה לשמוט את הקרקע מתחתת לרגלי המטריאליזם, בפרט האמפריציזם הלוגי, שאומר שבמדע מוכיח שאין יד מכוונת מאחורי הבריאה.

העיקרון האנתרופי – אנחנו מתסכלים על הטבע ורואים תופעות מדהימות.

סטפן בר – פיסיקאי וקתולי, שלטענתו משלב בינהם. בספר שלו הוא מציג 15 דוגמאות למה שהוא מכנה "מקריות אנתרופית". (אנתרופו = אדם). הוא מדבר על צירופי מקרים פיסיקליים בעולם, ומראה שיש כל מיני קבועים שאם הם היו שונים אפילו במעט, האדם, החיים בעולם לא היו יכולים להתקיים. כל מיני קבועים פיסיקליים מאפשרים קיום חיים.

מי שדוגל בעקרון האנתרופי אומר: כל צירופי המקרים האלה מאפשרים חיים --> יש המיון צירופי מקרים --> הסיכוי לכולם אפסי --> יש יד מכוונת.

שתיים מהדוגמאות שבר מביא:

יצירת אטום פחמן 12:

יש תיאוריה שנקראת תיאורית 3 אלפא לפיה פחמן 12 נוצר באופן הבא – שני אטומי הליום 4 נפגשים בליבות כוכבים בטמפרטורה מאד גבוהה. הם מתנגשים אחד בשני, הם לא נשארים ביחד הרבה זמן אבל נשארים צמודים למשך פרק זמן מסויים (שבריר שניה) אם באותו זמן יגיע אטום הליום שלישי בעוצמה מסויימת אז יווצר אטום פחמן 12 שמכיל את כל שלושת ההליומים ביחד. זה דורש טמפרטורה מאד ספציפית ותנאים מאד מסויימים וכו'.

חישבו את ההסתברות לזה שכמות מסויימת של פחמן תיווצר וגילו שיש בעולם הרבה יותר מדי פחמן. זה משונה, אז גילו שרמת האנרגיה מסויימת מאפשרת הטיה לכיוון יצירת פחמן.

יש לציין שפחמן וריאקציות פחמניות קריטיים לקיום החי והצומח.

מה שמאפשר את יצירת כמות הפחמן שנצפית בטבע ומאפשרת חיים היא רמת האנרגיה הזאת, שאם היא היתה שונה אפילו בקצת (ניסוי מחשבתי) לא היה נוצר פחמן בכמות שאנחנו צריכים ולא היו יכולים להיות חיים.

מכאן, יאמר מי שיאמר – יש יד מכוונת. מש"ל :)

יצירת אלקטרו-מגנטיות:

שוב, אותו רעיון – זה ממש חיוני לחיים ולכן העובדה שהיא תוצאה של לכאורה צירוף מקרים מורכב ולא סביר סטטיסטית שיש כח אלקטרו מגנטי, כלומר, אומר מר בר, יש יד מכוונת (-כח קוסמי / בורא עולם / אלוהימוש).

הרעיון הכללי – יש כל מיני קבועים בטבע, שאם הם היו שונים, אפילו במקצת, לא היה מתאפשר קיום החיים. (למשל – קבועים בנוסחה של עוצמת משיכה בין קבועים / מהירות האור) זה שהם שווים לעצמם זה צירוף מקרים שמעיד, לפי חסידי העניין, על יד מכוונת.

התנגדות ראשונה - מדענים מסויימים מגיבים לסיפור הזה בחרדה מסויימת, כי יש כאן סוג של חזרה לטלאולוגיה (תכליתיות). היסטורית, רק כשנטשו חוקים טלאולוגיים הגיעו לתגליות מדעיות. לכן יש מי שרואה כאן צעידה לאחור. אמירה שמהות המדע היא להבין סדירויות בטבע, ויש תחושה שהעיקרון האנתרופי מייתר את זה.

אפשר להתווכח עם זה.

...

התנגדות שניה – יכול להיות שלא היתה בחירה – אי אפשר לשאול מה היה אילו קבועים היו שונים, כי יכול להיות שהם קשורים זה לזה בתיאוריה מאוחדת שעוד לא גילינו. בתאוריה מאוחדת כזאת לא יהיה מקום לחופש בכלל.

...

על ההתנגדויות האלה אפשר להסתכל עדין כמקריות אנתרופית, אז נשארנו עם מכה למטריאליזם.

ההתנגדות השלישית – שהיא מכה מוחצת לעיקרון האנתרופיה – היא שאנחנו לא יודעים מהם התנאים לחיים. ייתכן שאם הקבועים זזים היו מתאפשרים חיים מסוג אחר, לא מה שאנחנו מכירים.

התשובה שמנגד היא שעיקרון האנתרופיה תמיד יבוא עם סימן שאלה – נגד המטריאליזם, שאומר שהמדע מוכיח שאין יד מכוונת (??), אבל באופן פחות ברור.

היא עונה שהיא לא מסכימה, כי לא ברור מה אנחנו מגדירים חיים. אם כך, אי אפשר לומר שצירופי המקרים האלה הם הדבר היחיד שתומך בחיים. אפשר לומר שתומכי עיקרון האנתרופיה שיש להם בעיה בדמיון – הם לא מסוגלים לדמיין חיים שמבוססים על דברים אחרים.

יש כל מיני דרכים שהמטיראליט יכול להגיב בהן על העיקרון האנתרופיה -

1. ...
2. לקבל את זה ולהפוך להיות מאמין באיזשהוא אופן
3. העיקרון האנתרופי החלש – טענה הסתברותית – אמנם הסיכוי להיווצרות חיים מאד נמוך אבל כיוון שמספר הכוכבים / יקומים מאד גבוה הגיוני שאיפשהוא זה יקרה. (כאן אפשר להתפצל לכמה גרסאות של העיקרון הזה – יקום אחד גדול שמפוצל להמון יקומים קטנים --> ואז אפשר לומר שהוא בכל זאת מיוחד ומישהו בחר בו, גרסה אחרת – יקומים שונים שלא קשורים זה לזה, גרסה שלישית – משהו מודאלי – כל יקום שאפשרי קיים).

חזרה למאיר:

החבר'ה של העיקרון האנתרופי לא אומרים ישירות שיש אלוהים, הם רוצים להיא אותנו למצב שאנחנו לא יכולים לומר אחרת. הם יאמרו דברים כמו "הטבע יודע עלינו באיזושהיא צורה". השאלה היא יותר על היחס בין האדם והטבע – האם האדם הוא מקרי וסתמי, ופחות על קיום אלוהים.

הסיפור של העקרון האנתרופי מגיע בצומת של המון שאלות:

• מהו העקרון האנתרופי (ע"א)?
• מהו הע"א החלש? מה ההבדל בינו לבין החזק?
• מה טיבו של צירוף המקרים? במונחים הסתברותיים או לא?
• מה נחשב צירוף מקרים מטריד? (זה שהאחרונים תמיד בסוף זה צירוף מקרים מטריד? אם המספר הזוכה בלוטו יהיה מספר ת"ז שלי, זה יהיה מדהים? ושל דוד שלי? ושל אח של גיסי? ושל מישהו בעולם? ואם אני אקבל בדיוק 77777 זה מדהים? ו83961? הרי זאת אותה הסתברות בדיוק?)
• איך זה נראה מבחינה פילוסופית?

מבקש לקרוא על העקרון האנתרופי בוויקפדיה באנגלית.

מבקש שניקח את השאלות וננסה לקבל תמונה בהירה עליהן. (בלי יותר מדי יומרות להצליח).