פסיכותרפיה - תהליכים ותוצאות - שיעור 1

פסיכותרפיה – תהליכים ותוצאות א' / פרופסור יונתן הפרט

שיעור 1 – 23.10.2012

סמינר מחקר. התייחסות למחקרים שקשורים לפסיכותרפיה.

מטרות הסמינר

דרישות הקורס:

1. נוכחות והשתתפות בשיעורים (25%)
2. תגובות לחומר קריאה כל שבוע – חצי עמוד, עניינים של מתודלוגיה ולוגיקה (25%) - הוא יגיב לתגובות שלנו. יש לכתוב שם על הקובץ ועל העמוד עצמו. יש לשלוח עד יום ראשון 12 בצהריים.
   לhupprtj@mscc.huji.ac.il.
3. פרזנטציה בת 20 דקות, יש להציג מאמר. יש להתייחס למבוא, שיטה, תוצאות ודיון. יש להתייחס להתאמה בין החלקים – למשל: האם ההשערה קשורה לשיטה? האם התוצאות מתאימות לשיטה? האם יש התאמה בין התוצאות והדיון? (25%)
4. עבודה סופית – הצעת מחקר. גמיש.

שעות קבלה (כולל לייעוץ לבחירת מאמר) – בניגוד למה שמופיע באתר, ראשון 1:30-2:30, פניות מקסימלית בימי רביעי וחמישי.

מה זה פסיכותרפיה?

חידוד השאלה - מה ההבדל בין מפגש עם כומר, רב לעומת מפגש עם מטפל?

(השכיח במספר המפגשים בטיפול פסיכותרפויטי הוא 1, ויותר מ60% מהאנשים אומרים שהפיקו משהו מהטיפול).

יש הגדרות שונות – הראשונה, של ריימי, מתייחסת לערפול בדבר הנושא הזה. הגדרות בהמשך מתייחסות למאפיינים שונים של טיפול.

לפי ההגדרה של פרנק, שהיא ההגדרה הכי חדה (קשר טיפולי כולל מערכת יחסים טעונה רגשית, סטינג מרפא ורציונל שמסביר את הסימפטומים והטיפול בהם), אין הבדל בין פסיכותרפיסט ורופא אליל. כמו כן, גם רופא שרושם תרופת פלסבו נחשב מטפל לפי הגדרה זו.

ברלו, חוקר CBT שכותב על טיפול מבוסס ראיות מבדיל בין טיפול פסיכולוגי לפסיכותרפיה. לפי חלוקה זאת, טיפול פסיכולוגי הוא מבוסס ראיות וקשור בפתולוגיה נפשית, לעומת פסיכותרפיה, שמטרותיה דיפוזיות יותר – שיפור איכות חיים ומערכות יחסים.

מהי מטרת החלוקה הזאת?

מטרה פוליטית – בקורס הוא יתייחס לםן הפוליטי של מחקרים בתחום הפסיכותרפיה. הוא מנסה לומר שטיפול פסיכולוגי הוא מה שהמערכת הציבורית צריכה להעניק – ומי שרוצה פסיכותרפיה, לשפר את איכות חייו וכו' – בכיף, אך לא על חשבון הציבור. (“אם מישהו רוצה לטפח את עצמו בספא או בפסיכותרפיה, שיהיה לו בכבוד").

הגדרה בעייתית, למשל – האם השמנת יתר או טיפול זוגי נחשב טיפול פסיכולוגי? ידוע שטיפול זוגי מקל מאד על אנשים מדוכאים שנמצאים בזוגיות. איפה הגבולות? אולי דרך עבודה על תהליכים בינאישיים אפשר להגיע להקלה בפתולוגיה? בכל מקרה, יש לו את האינטרסים שלו בהגדרה שהוא בחר.

מטאפורות לתהליך של פסיכותרפיה – ארכיטקטורה, ניתוח, לימוד שפה, אימון, ריקוד.

התפתחות פסיכותרפיה – גישות שונות: פרויד, ביהביוריזם, רוג'רס (הומוניסט).

מרכיבי הפסיכותרפיה:

יש מרכיבים של המטופל, שכוללים את האישיות והפתולוגיה שלו אך גם את המגדר, רקע סוציואקונומי... יש משתנים שקשורים לטכניקה הטיפולית, כאלה שקשורים למטפל ומשתנים חברתיים / סביבתיים (חזק במיוחד אצל ילדים).

כל הגורמים האלה תורמים לתוצאה הטיפולית.

כדי לדעת אם טיפול עובד עלינו להתייחס לכל הגורמים, אבל לפני שננסה להבין את המנגנון של טיפול נרצה להבין האם טיפול עובד או לא. אייסינג שאל קהילת מטפלים (שאלה שאני שואלת כל התואר!!) “איך אתם יודעים שמה שאתם עושים עובד?”.

השאלה הזאת הובילה לפיתוח המתודה של מטא-אנליזה. סמית', גלאס ומילר ב1977 ביצעו מטא אנליזה ומצאו שפסיכותרפיה יעילה. הם מצאו שייתכן שאין הבדל בין השיטות (אפקט ציפור הדודו – כולם מנצחים, כולם זוכים בפרס). אם כך – אולי התיאוריה בכלל לא חשובה? עולה גם השאלה האם מחקר במעבדה מספיק, או שיש לבצע אותו גם בשדה – Effectiveness Vs. Efficacy. השאלה היא שאלת התוקף החיצוני של המחקרים.

ניסוח מחדש של שאלה (איזו?) של פול – היא השאלה עליה רוצים לענות במחקר פסיכותרפיה בסופו של דבר, והיא איזה טיפול מתאים לאדם ספציפי בנסיבות ספציפיות ותחת אלו תנאים.

זוהי שאלה רחבה מאד שיש לפרוט לשאלות קטנות ולבחון אותן בנפרד אחת מהשניה.

יש סטנדרטים למהו מחקר פסיכולוגי טוב, והם חשובים כי מחקר על טיפול פסיכולוגי חשוף להטיות שיפוט רבות. מצד שני, תוצאות שמעמידות בסתירה את התחושה בסובייקטיבית של המטופל והתוצאות האמפיריות ייצרו בעיה.

יש בעיות עם חלק מהקריטריונים, למשל – תנאי 5, תכנית טיפול מוגדרת וניתנת לשכפול. יש מטפלים שלא רוצים לעבוד כך. יש בעיה עם כתיבת המהלך פוסט הוק.

בעיה במחקר – מצאו קשר בין מספר החשיפות של מטפל והצלחת הטיפול במחקר נטורליסטי (שרק ספר). הבעיה היא שיכול להיות שמטפל שהרגיש שהטיפול הצליח נטה לחשוף את עצמו יותר. כדי לדבר על סיבתיות יש להקצות אקראית לקבוצות.

שאלות עדכניות למחקר בפסיכולוגיה קלינית.

(יש המון חומר במצגת, לא כתבתי אותו כאן).

פילו' חדשה ב' - תרגול 1

פילוסופיה חדשה ב' – תרגול

שיעור 1 – 23.10.2012

קאנט, הגל, מרקס. קאנט מאד עקרוני. וקשה. למה?

1. מלאמלא מושגים ותתי מושגים
2. קאנט כתב בתקופה בה הגרמנית היתה די דלה – הוא כתב אותה והמציא אותה תוך כדי.

יהיו שלושה תרגילים.

חובת נוכחות.

כדאי לקרוא משבוע לשבוע.

המבחן יהיה יותר על השיעור, התרגיל יהיה קריאה של הטקסטים.

קאנט 1724-1804

בהרבה מובנים, הפילוסוף הגדול מכולם. יש עליו יותר מאמרים מאשר על אפלטון ואריסטו (אפילו שלהם יש פור של אלפיים שנה עליו!). קאנט יצר סינטזה שאחריה מדברים קאנטיאנית. הוא יצר שפה חדשה ואופן התייחסות חדש.

אנקדוטות עליו מספרות שהיה טיפוס מוזר – שלא יצא מעולם מהעיר שלו ושאנשים היו מכוונים את השעון שלהם לפי שעת הטיול היומי שלו.

המטרה של קאנט היא בין השאר אתית – לכאורה זה נראה לא קשור, אבל זאת המוטיבציה המרכזית שלו. אנחנו ננסה להבין תמונת עולם ראשונה – אפיסטמולוגית ואונטולוגית שלו.

הוא קרא לכל הפילוסופים שלפניו דוגמטיים – למשל, הוא אמר, אלוהיפ אינו מושא של החושים, מה ניתן בכלל לומר עליו?

העניין שלו הוא בעיקר מטאפיזי מובהק.

קאנט חיבר 3 ביקורת מרכזיות:

• ביקורת התבונה הטהורה - אפיסטמולוגיה
• ביקורת התבונה המעשית – אתיקה
• ביקורת כח השיפוט – אסתטיקה והסברים תכליתיים.

אנחנו ניגע רק בביקורת הראשונה שנכתבה ב1781. שנה מאד חשובה.

כל מה שלמדנו בסמסטר שעבר יהיה רלוונטי.

קאנט קורא את כולם, ויש לו מה לומר על כולם. מה שהכי מעניין את האידיאליסטים הגרמניים הוא השילוב בין קאנט ושפינוזה.

תזכורת:

1. זהות אישית. לוק ויום. אצל קאנט זה מהלך שנצטרך להבין היטב. הבעיה – מי אני? מה הופך את המחשבות שבחדר למחשבות שלי? אפשר לומר שאני זה חומר – אבל אז יש עם זה בעיות – התאים מתחלפים, אם מאבדים איבר נשארים אנחנו. עיקרון הזהות לא יכול להיות החומר (פרדוקסים יווניים – כמו הספינה של ___ שמחליפים את כל חלקיה). נניח שיש נשמה – האם אני זה הנשמה שלי? לוק- יש בעיה כי אי אפשר לומר שאני אחראי למעשים של מי שהנשמה שלו התגלגלה בי. קוטנר – איבד את הזיכרון באיזשהוא גיל, משפטית אי אפשר להטיל עליו אחריות למעשים שהוא ביצע לפני איבוד הזיכרון. הקריטריון של לוק – רק אירועים שאנחנו יכולים להיזכר בכך שעשינו אפשר לייחס אלינו. יום – התעניין בעניין המטאפיזי. יום, האמפריציסט מתחיל מנתוני החושים. העולם מורכב מרשמים ומושגים (רושם – נוכח מול החושים, מושג – לא). יום שואל האם יש לנו רושם של אני. אם אין רושם של אני אין מושג של אני ולכן מושג העצמי הוא פיקציה. אי אפשר להניח שיש עצם כזה - “אני". יש bundle of preceptions.
2. בעיית הסיבתיות אצל יום – יש זה אחר שזה, אין זה בגלל זה. איננו יכולים לתפוס סיבתיות. גם אם כל פעם שאנחנו עושים א' קורה ב' זה לא מוכיח סיבתיות כי יש לנו את בעיית האינדוקציה. אז מאיפה מגיעה הסיבתיות? זהו הרגל פסיכולוגי.

אלו בעיות שמאד מעניינות את קאנט. אם אין סיבתיות אין מדע.

קאנט מתחיל את הביקורת בלומר שיום עורר אותו מתרדמתו הדוגמטית.

מהפכה קופרניקאית – להפוך את הנחות היסוד. קאנט עושה מהפיכה קופרניקאית כזאת בפילוסופיה.

מחלק תוכן עניינים, נעבור עליו:

טרנצנדנטי – לא טרנצנדנטלי!

אסתטיקה – חושים (לא קשור ליפה). מחולק לחלל וזמן.

מבנה הספר:

אנחנו נקרא בסה"כ עד עמוד 105.

קוראים הקדמה למהדורה הראשונה – משנת 1781.

יש הערות על הטקסט.

“נמצאתי חייב לבטל את הידיעה כדי לפנות מקום לאמונה".

לשיעור הבא – לקרוא את ההקדמה למהדורה השניה ואת המבוא.

ויסות עצמי - שיעור 1

-- אין לי תיקוני איות, ההתחלה קצת עילגת --

שיעור 1 23.10.2012

introduction.

Developmental approach.

The title is the name of a book, but the course doesn't really have a textbook, probably because it's a very broad topic. There are different points of view.

Syllabus.

Active thinking and participation in discussions is expected.

Reading list in moodle.

40% in class presentation. Easy.

60% observation with child and adults – 4 pages. We need to do the observation untill Jan. 1. optional – giving in a draft up to two weeks after the semester ends, handing in – 1 month after.

10% bonus for special students :) who come invariably on time, read everything.

E-mail – appears on syllabus.

Growing up is developing self regulation. Many pathologies are a failure in s.r. (OCD, autism, ADHD).

Every theoretical backround has a different definition.

Newborns – no S.R., totally dependent on externall cues, parental regulations.

Neuro – physiological capacities – closing aeyes and sucking. 3 months – tuning in – adapt to sleep-wake rythm of community (sleeping through the night – expectation of western socity. Kids are traind to do that because mothers need to go to work).

דברים שמתפתחים בגיל ינקות:

• תגובות מעגליות – למשל שאם הוא ימצוץ מוצץ זה ירגיע אותו. (פיאז'ה)
• תגובה לגירויים חיצוניים (“אל תקפוץ מהשולחן!”).

גם הוגים שאינם פיאז'ה מגדירים את השנה הראושנה תקופה סנסורית מוטרוית (כי אין הרבה תפקוד קוגניטיבי?).

השנה השניה -

קביעות אובייקט – היכולת להחזיק אובייקט במח, כך שלא רק מה שנמצא קיים. זה מלמד על יכולת לחשיבה סימבולית, לייצוג סימבולי.

עם זה מגיעה תחילתה של מודעות עצמית (“אני!”).

רגשות שניוניים – רגשות ראשוניים הם הרגשות הבסיסיים, כאלה שלא דורשים מודעות עצמית (שמחה, כעס...). רגשות שניוניים כן (למשל – אשמה, בושה, גאווה). רגשות אלה מובילים לויסות עצמי.

(... במצגת).

בממוצע – 50 מילים בסוף השנה השניה.

היא טוענת שויסות עצמי מוגדר התנהגות שמווסתת באופן פנימי ולא חיצוני. אם הילד לא מכניס יד לשקע כי אמא שלו תצעק עליו, זו שליטה עצמית אך לא ויסות עצמי. אם היעד הוא אוטונומיה אז הכוונה בוויסות עצמי היא קולות וייצוגים מופנמים.

לילדים קטנים מאד יש זיכרון עבודה מאד מצומצם ולכן מאד קשה להם להפסיק פעולה באמצע – אין מקום להוראות חדשות! (ניסוי עם בני 6 חודשים – מחביאים עוגיה בנקודה א' ונותנים להם למצוא כמה פעמים. אחר כך מעבירים את העוגיה מא' לב' מול עיניהם – הם עדיין יחפשו את העוגיה בא').

מטלת הgift delay – בוחנת את היכולת להבין את ההוראות ולווסת את עצמם. זה נחשב לוויסות עצמי ולא לשליטה עצמית כי המוקד הוא פנימי – אף אחד לא מונע את זה מהם. זה דורש ייצוג מנטלי של ההוראה ושליטה באימפולסים. (אם היה מדובר בשליטה עצמית ולא בוויסות עצמי ההוראה היתה צריכה להיות מתמשכת – מישהו שעומד ואומר ללא הפסקה לא להציץ, אבל זה שאין שם אף אחד ממשי – זה אומר שיש פה התחלה של וויסות עצמי).

T.O.M

מבקשת מאנשים להסתכל בסילבוס ולהציע את עצמם להצגה.

למידה באינטראקציה - שיעור 1

למידה באינטראקציה עם אחרים / כריסטיאן אסתרחן

שיעור 1 23.10.2012

אופי הקורס והקריטריונים שהוא יציב נובע מפרדיגמה פסיכולוגית על למידה. במהלך השנה נגלוש לתיאוריות של תקשורת, מדעי המח, סוציולוגיה (דפוסי שיח ממוגדרים), מדעי המחשב (למידה וירטואלית), בלשנות חברתית.

הקורס מחולק לשני חלקים:

1. (רב סמסטר א') – תיאוריות קלאסיות של למידה, רענון לגבי מושגי יסוד, והאמירה שלהן לגבי למידה באינטראקציה. המטרה – יישור קו. (גישה ביהביוריסטית, פסיכולוגיה חברתית, קוגניטיביסטית קלאסית, הגישה הקונסטרוקטיביסטית, גישה סוציו-תרבותית). נקרא מאמרי מקור.
2. סוגיות ספציפיות – מחקרים ספציפיים, למשל: מחקר על למידה שיתופית (של שווים), חונכות, אינטראקציות כיתתיות. נשאל: מהם היתרונות והחסרונות של למידה באינטראקציה? האם הם עולים על החסרונות ומצדיקים למידה באופן כזה, שהיא יותר תובענית מבחינת משאבים? וגם – עד כמה נחוצה נוכחות אנושית, או שהלמידה היא תוצאה של האינטראקציה, לאו דווקא אנושית (הכוונה ללמידה ממוחשבת)?

מטלות -

• עבודת אמצע – כתיבת עבודה עיונית שמהווה אינטגרציה של חמש התיאוריות הגדולות ומה שיש להן לומר על למידה באינטראקציה. 30%. זה יהיה המבוא של העבודה הסופית.
• עבודה סופית – 50%, בנויה על החלק שנכתב באמצע הקורס. העמקה בנושא ספציפי של למידה באינטראקציה (למשל – הבדלים מגדריים בדפוסי דיאלוג בלמידה שיתופית, שיחות טיעוניות בצ'טים, חונכות, שימוש בפעילות למישה שיתופית כממעצבת הזהות של המתבגר).
• צריך לקרוא את המאמרים – היא לא תשלים את זה בשיעור. לא תמיד צריך קריאה צמודה – צריך לדעת את המהלך.
• פרזנטציה בסמסטר ב' – 10%.
• קבוצת פייסבוק של הקורס, תשמש גם לדיונים על החומר. (ולרפלקציות על למידה עם אחרים).
• השתתפות פעילה – 10%.

מטלה -

לשבוע הבא, להביא הגדרות שונות ממקורות שונים למהי למידה ולמהי אינטראקציה. לנסות לגוון (עולם משפטי, פסיכולוגי, פילוסופי...).