פסיכולוגיה ופוליטיקה -שיעור 2 - המשך הגדרת מושגים

סיכום השיעור שעבר-

נדון על הציר שבין המודל הרפואי הסיטואציוני לבין ייחוס קונטקסטואלי.

התנהגות חולה ומחלה אינם תלויים זה בזה בהכרח – יש שמתחזים לחולים (התנהגות מחלה ללא מחלה) ויש חולים שאינם מתנהגים כחולים.

סיימנו בניסיון להנגיד שני תחומים שנחשבים זרים זה לזה – פוליטקה ופסיכולוגיה:

עיסוק / מקצוע, רשות רבים / רשות יחיד (אנחנו נדבר על פסיכולוגיה שיוצאת לרשות הרבים), value laden -עמוס ערכים /value free- משוחררת מזיקה ערכית, נייטרלית, מקרו/ מיקרו.

מושג המדיקליזציה – אבן הראשה של שמבנה התיאורטי. אותו מנגנון חברתי שמגדיר התנהגות חברתית במושגים קליניים, רפואיים, פתולוגיים. (?) [moral passage –] ההתנהגות ונשוא ההתנהגות הפועל, עובר טרנספורמציה from person to patient מבחינת זהותו, מעמדו, ותפיסתו את עצמו.

דוגמאות למדיקליזציה:

1. “why bother with political trials when we have psychiatric clinics?' (מתוך: a question of madness). בבריה"מ הקומוניסטית היו אבחנות פסיכיאטריות למטרות פוליטיות – למשל – דלוזיות של תיקון עולם, סכיזופרניה זוחלת (שרק הפסיכיאטר יכול לזהות).

גם ציד המכשפות מדגים את התופעה.

--> דפוליטיזציה – תהליך בו מוציאים את הרוח ממפרשי ההתנהגות הפוליטית ומגדירים אותה בהתנהגות פתולוגית.

סוציולוגים בין זמננו ראו גם במעמד שבו אדם מובא בפני פסיכיאטר או צוות פסיכיאטרים "טקס השפלה”.

2. דוגמא נוספת לתהליך של המרה (מתחנה לבריאות נפש בירושלים- המרצה, בעבודת הדוקטורט שלו, התעניין בתהליכים שאנשים עברו לפני הגיעם לתחנה. התברר לו שאנשים עברו לפני בואם לתחנה תהליכי תיוג, והתחנה נותנת לתיוג התא מקצועי גושפנקא רשמית). מדובר בבחור "האברך" שהגיע לפרקו והתחתן. הזמן – לאחר מלחמת ששת הימים. זמן מה לאחר נישואיו אנשים שמו לב שהוא מתנהג בצורה לא מקובלת בעדתו – למשל: מאריך בתיקון חצות ולעיתים פורץ בבכי, אך לא ייחסו לשינוי (בשלבים הראשונים) שום משמעות מיוחדת, אלא ייחסו לאדיקות דתית, אך התופעה החריפה ובשלב מסויים העניין הדליק נורה אדומה אצל פרנסי הקהילה. בתחילה הגיעו למסקנה שהבחור מתחיל להידמות לדפוסי ההתנהגות המקובלים בעדה אחרת שאיתם היה לעדה הזת סכסוך. התחילו לחשוד שהוא פוזל א המתחרים, והתעורר חשש שהוא עומד לערוק אל מחנה האויב, והלכידות תיפגע. הוחלט שיש לנקוט בסנקציות כלפיו. היו שתי מחנות – מחנה אחד תמך בסנקציות מקובלות – חרם וכו', והמחנה השני, שגבר, תמך בהפנייתו לתחנה לבריאות נפש. זוהי מדיקליזציה.

3. ארה"ב, במאה ה-20, תופעת השתיינות עברה מהפך וזכתה לשם הרפואי – אלכוהוליזם, וזה נחשב למחלה. מאז ועד היום הזה מחפשים את הגן שאחראי לנטיה של האדם אל הטיפה המרה. לפני כן השתיה נחשבה חטא, והתנועה שלחמה בתופעה הזאת וחוקי היובש שנחקקו ולאחר מכן בוטלו (...), אבל הכף נטתה לכיוון רפואי.

כל המושגים הסוציולוגיים שאנו מדברים עליהם שאובים מענף בסוציולוגיה ששמו תיאורית ההבנייה החברתית social construction theory – הכוונה היא שתהליכים חברתיים נסיבתיים מטביעים את חותמם על הגדזות של תפקידים ואינטראקציות בין בני אדם.

אינטראקציה סימבולית – תקשורת באמצעות סמלים מקובלים בתרבות.

למשל, התווית שהודבקה על האברך נולדה בתוך הקשר חברתי.

תיאוריית התגובה החברתיות the social reaction theory– אחד מאבותיה הוא בייקר, והוא טבע את הנוסחה שקיבלה אישוש אמפירי שהגורם המשמעותי הראשון בקביעת מעמדו של אדם שהתתנהגותו חורגת מהמוסכמות החברתיות היא התגובה החברתית להתנהגות שלו.

פסיכולוגים קלינייים לא מסכימים עם זה – הם סוברים שפתולוגיה היא תוצאה של יישות פנימית שמצמיחה את הסימפטום.

הפונקציות החברתיות שתהליכי המדיקליזציה ממלאים:

1. דיסקרדיטציה או דלגיטימציה – ערעור אמינותו של אדם. כך מנטרלים אדם מאחריות מוסרית למעשיו ולמחדליו. יכול לשרת אנשים כדי להזדכות מאחריות פלילית ומעונש. המרצה קורה לזה פשוט הכפשה. תהליך כזה קרוי לפעמים רצח אופי.
   חצי שנה לפני רצח רבין פסיכולוגית קלינית בשם נטע הכהן דורשיו פרסמה בכתב עת בשם נתיב מאמר על רבין וכותרתו היתה "מנהיג עם ליקוי גורלי" והמאמר נראה כתיאור מקרה קליני בו היא מנתחת את רבין ומגיעה למסקנה שהוא מטורף ומסכן את חיינו. המדיקליזציה משמשת להצדקת מעשים ולהקמתן של אימפריות כוחניות.
2. המוסד הרפואי הוא מוסד רב עוצמה, ומשתמש בכפיה – למשל, אצל החולה המתפרע שעלול לסכן את עצמו או סביבתו, או אשפוז בכפיה. יש גם מצבים פחות קיצוניים – doctor's orders , בידוד בכפיה של מי שנחשב נושא מחלה מידבקת. יש ביטוי שאומר שהמוסד הרפואי עוסק ב"שיטור רך”.
   הסיפור של גרישה פייגין – 1970, סמוך ללטביה. פייגין היה רב סרן בצבא האדום וזכה באותות הצטיינות מטעם ברית המועצות. בראשית שנות ה-70 הוא הגיש בקשה לעלות לארץ וסורב. פייגין לא השלים עם כך ויום אחד הוא החזיר את המדליות בהן זכה למיניסטריון המלחמה. כעבור זמן עצר ליד ביתו אמבולנס וממנו יצאו שני סניטרים וביקשו ממנו להתלוות אליהם לבית החולים הפסיכיאטרי מספר 15 שבאיריגה. בדרך הוא שאל אותם למה הוא נלקח לשם, ותשובתם היתה "אדם שמחזיר את המדליות לממשלה חייב להיות מטורף". מבחינתם מי שסוטה מהדרך הנורמטיבית חייב להיות מטורף.
   הכח הרב מאפשר פיקוח חברתי – social control.
3. התחמקות מעימות מוסרי – ערכי וסילוקה של עמימות מהסיטואציה. דוגמא: אלי גבע היה מח"ט בגולני הימים ימי מלחמת לבנון הראשונה. היתה הוראה להיכנס לביירות ואלי גבע לא היה מוכן למלא את הפקודה. הוא לא רצה שישחררו אותו מלחימה, אך לא היה מוכן לעמוד בראש הכח שמבצע את המשימה. כעבור זמן קצר הופצה שמועה שאלי גבע סובל מבעיות נפשיות ונקלע לקשיים משפחתיים. את ההתנהגות שלו תירצו בבעיות אישיות – הקב”ן הגדיר אותו כבעל אופי חלש. חוסר הנכונות להגיע לעימות מוסרי – פוליטי דחף מישהו להפיץ את השמועה עליו. זוהי דיסקרדיטציה – יש לו בעיות נפשיות ולכן אין לקחת אותו ברצינות יתירה, וכך, באמצעות השתקה, ניתן לפתור כמה בעיות שהצבא עמד מולם – ההתנגדות למלחמה (אמנם היתה גישה של "שקט, יורים!”, אבל היתה גם התנגדות למלחמה) – התארים הדיאגנוסטיים שלהם הוא זכה טישטשו את האלמנט הפוליטי בהתנהגותו. הדבר פורסם בעיתונות וזו עובדה משמעותית בפני עצמה – זהו אמצעי הרתעה והשתקה.

בהקשר של המושג פיקוח חברתי:

פנאופטיקון – בנת'ם, הוגה דעות מהמאה ה-18 תכנן כלא שהיה בנוי רבדים רבדים ובמרכזו היה מגדל תצפית שהיושב בראשו פיקח על כל הנמצאים תחתיו, ומי שישב בראש המגדל היה הפתאופטיקון (רואה הכל). זוהי מטאפורה מאד קיצונית.