יום רביעי, 25 במאי 2011

פסיכוביולוגיה - שבוע 13


25/05/2011
תהליכים פסיכוביולוגיים
שבוע 13

צריכת סמים ופעילות מוחית:
-          באתר מצויינים העמודים שלא צריך לקרוא מהספר
מאיפה מגיעים הסמים?
רב הסמים – מצמחים: פרג – אפיום ß הרואן, קוק, קנאביס ß מריחואנה, חשיש.
למה צמחים צריכים סמים?
הם לא! אלו חומרי רעל שנועדו להגן על הצמח מפני אכילת בע"ח. רב הסמים נועדו להיות חומר הגנה עבור הצמח.
מהי התמכרות? האם אנשים שטוענים שהם מכורים לקולה, קפה או שוקולד הם באמת מכורים? סביר להניח שלא. אדם מכור מתנהל אחרת – כל החשיבה שלו היא על איך לספק את הצורך שלו בסם. אדם מכור לא יכול לתפקד ללא הסם (לעומת "מכור לקפה" שיכול, למשל, לשתות את הקפה שלו קצת יותר מאוחר <האמנם?> ).
שתי גישות בקשר להתמכרות:
1.      תלות פיזיולוגית – הסם גורם לשינויים במערכת המוחית וכשהוא יוצא הוא גורם לעצב, חרדה, בחילות, שלשולים... ß סימפטומי גמילה (שהם הפוכים ממה שהסם גרם לו כשהוא היה בגוף). זה גורם לאדם לקחת את הסם שוב כדי להרגיש טוב.
זוהי הגישה עד לפני מספר שנים, היום מקובלת יותר הגישה של--
2.      תלות נפשית -  סמים זה כיף! א-ב-ל יש הסתגלות, ואז זה כבר לא כיף, אבל ממשיכים לקחת, כי יש התמכרות פיזיולוגית. למה זה כיף? כי יש חיזוק חיובי (אותה סיבה שגורמת לנו להמשיך לאכול ולשתות). הח"ח חזק יותר ככל שהוא מגיע למח מהר יותר, ולכן הוא ממכר יותר. (למשל – הרואים מגיע למח תוך 20 שניות, ולעומתו אקסטזי מגיע למח תוך 45-50 ד-ק-ו-ת, ולכן הוא הרבה פחות ממכר, קוקאין בהסנפה – 8-10 שניות, קוקאין בהזרקה – 2-5 שניות, ולכן הוא אחד הסמים הממכרים ביותר). כך הסם הופך להיות החיזוק הכי חזק שיש – יותר מאוכל, למשל.
בסופו של דבר, זה אותו דבר – שתי סוגי התלות שוכנים באותה קופסא – המח.
מערכת החיזוק במח –
VTA – מייצר ומפריש דופמין לקורטקס ולגרעינים סאב – קורטיקליים.
נוקלאוס אקומבנס.
כל הסמים מגיעים למע' החיזוק וגורמים לה לפעול יותר, וזה גורם לתחושת העונג.
הבעיה היא שהסמים עובדים לא רק על מערכת החיזוק, אלא גם על אזורים נוספים, ושם הם גורמים לנזקים, וברב המח אין רגנרציה – תאים שמתו לא יחזרו לחיים (לפי הידע שבידינו בינתיים) ולכן הנזק של תאים הוא בלתי הפיך. כל הסמים פועלים בסינפסה שאגוניסטים או אנטגוניסטים.
רביד ביצע את הדוקטורט שלו במעבדה שעסקה בסמים, ולכן הם השתמשו במודלים בבע"ח. מסתבר שהמח שלנו והמח של חולדות באזורים הסאב – קורטיקליים עובדים די דומה. אפשר לגרום לחולדה להתמכר לסם, ואז לגמול אותה.\
מודלים להתמכרות לסמים בבע"ח:
CPP – מזריקים לחולדה או סם או סליין. איך?  יש כלוב שמחולק לשתיים, כשיש מחיצה סגורה באמצע והבדל ברור בין החצאים. מזריקים לה לסירוגים סם בצד 1, וסליין בצד 2, ואחרי כמה ימים פותחים את המחיצה ובודקים איפה החיה מעדיפה לשהות, וכך רואים אם היה לה כיף, הסם. זה מודל מאד פשוט, והחיסרון המרכזי שלו הוא שהחיה לא בוחרת להשתמש בסם.
Self stimulation - פותח ב1954 ע"י שתי חוקרים בשם אולדס ומילנר. הם השתילו אלקטרודה לתוך מע' החיזוק של חיה, והשאירו אותה שם. כשהחיה התעוררה מההרדמה לא הוציאו לה את האלקטרודה. אח"כ יחברו את החולדה למכשיר שגורם לסטימולציה במח – עד אז חולדות לא ממש התלהבו מזה שמחשמלים אותן, אבל כאן הכניסו פדאל לכלוב עליו החולדה יכולה ללחוץ ולקבל זרם חשמלי למערכת החיזוק, וראו שהיא פשוט עומדת שם ולוחצת על הדוושה ללא הפסקה, תוך הזנחה של פעילויות אחרות – כמו אכילה ושתיה, עד שהיא מאבדת את ההכרה. חשוב להדגיש שהניסוי נעשה על חולדה נורמלית עם מח תקין לחלוטין. המודל הזה מכיל את הרכיב של התנהגות וולנטרית – אבל חסר בו סם.
Self administration מודל בו לוקחים חיה ומשתילים לה בניתוח לתוך הווריד צינור, דרכו החיה יכולה, בעזרת לחיצה על דוושה, לקבל הזרקה של הסם ישירות לווריד. זהו המודל שהכי קרוב למציאות. החיה נמצאת שעה בכלוב – יש בו שתי דוושות – רק דרך אחת מהן היא מקבלת סם. החיה לוחצת על הדוושה כמה שיותר – 15-30 מנות קוקאין בשעה, ולכן נועלים את הפדאלים אחרי 15 מנות. החולדה יוצאת מהכלוב מסטולה לגמרי. אחרי שהחולדות מבינות מה מהות כלוב הסמים אפשר לראות התנהגוצת של התמכרות מטרת הניסוים היא להבין איך סמים פועלים במח / לנסות לפתח תרופות חדשות נגד התמכרות.
ß בפועל 20% מהחיות לא מתמכרות, וכך גם בבני אדם.
סמים נפוצים:
אנטומית, מח נראה די זהה מבחוץ. סמים משפיעים באופן שונה על המח של אנשים שונים – יש רמות רגישות שונות של המח. היום לא יודעים לנבא מי ייקח סם ויתמכר מיד, ולמי ייקח זמן.
קצת על "תעשיית הסמים":
זו התעשיה שמגלגלת הכי הרבה כסף ברמה העולמית (אחרי נשק). נורא קל להשיג סמים – בגוגל, למשל – עם שליח של אחת מחברות השליחויות (שלא מודע לעניין) ומגיע עד הבית.
קוקאין:
גרם אחד של קוקאין (-מנה אחת) עולה 100-120$. לכן הוא נחשב לסם של המעמד הגבוה. מעניין שבשנים האחרונות יש עליה בשימוש של בני נוער 12-18 בשימוש בקוקאין. מאיפה הכסף? סוחרים מוכרים לבני נוער קוקאין מאד בזול עד שהם מפתחים תלות.
קוקאין מסניפים (דרך ריריות האף), מעשנים (-קראק), ואפשר גם להזריק. קוקאין מיוצר ממצח הקוקה, שגדל בהרי האינדים בדרום אמריקה. אינדיאנים לועסים עלי קוקא בטקסים דתיים ונגד מחלת גבהים. בתוך העלים של צמח הקוקא יש 0.05% של חומר פעיל. בגרם אחד של קוקאין מסונטז יש 80-90% חומר פעיל. בתחילת המאה ה-20 קוקאין היה חוקי – וקוקה קולה שמה בתחילת המאה ה-20 קוקאין במשקה שלה כדי להעלות את המכירות (ומכאן שמו – קוקה קולה!). היום אין קוקאין בקולה אלא קפאין. זיגמונד פרויד השתמש בקוקאין והמליץ על כך למטופליו הדיכאוניים כטיפול תרופתי (זה לא עבד, וגם גרם לכמה מטופלים להתאבד), ואף כתב על כך מאמר שמפרט את סגולות הקוקאין במשך ב-50 עמודים.
מה עושה קוקאין? הוא גורם לסימפטומיים חיוביים כמו של סכיזופרניה, ע"י כך שהוא מעלה את רמת הדופמין במח בעשרות אחוזים כי הוא מונע reuptake של דופמין, ע"י חסימת הטרנספורטרים של דופמין.
ניסוי במיקרודיאליזה: השתלת צינורית למח חיה שדוגמת רמת דופמין במצבי פעילות שונים. כאשר הזריקו קוקאין לחיה היה אפשר לראות שרמת הדופמין עולה למשך כשעתיים (-בתחושה זה 45 דקות עד שעה).
מה הבעיה? עליה חזקה ברמת הדופמין יכולה לגרום לפעילות יתר לתאים הפוסט סינפטיים עד לקריסת התא. תאים שמתים במח לא יתחדשו. בדקו בfMRI פעילות של כמה אזורי מח של משתמשים בקוקאין, ומצאו שהקורטקס הפרה-פרונטחלי (מוסר, מצפון, קוגניציה, רגש, חשיבה גבוהה) נהרס ß בעיוץת שיפוט, קבלת החלטות – בוודאי כשמדובר בצעירים עד גיל 18 אצלם האונה הפרה- פרונטלית עוד מתפתחת. צעירים אלה לא יכולים ללמוד מוסר, נורמות חברתיות. קוקאין גורם לאלימות – לפעמים כלפי עצמי ולפעמים כלפי הסביבה. האלימות לא נובעת מרוע אלא, כמו אצל סכיזופרנים, כי רמת הדופמין משבשת את השיפוט ואת החשיבה, גורמת להזיות וכו'. קוקאין גם מרדים מקומית (משתמשים בו בניתוח עיניים). מעשה באדם שלקח את מנת הקוקאין שלו והזה שהשתילו לו צ'יפ במח מאחורי העין, וכאשר קם הוציא לעצמו את העין. לא כאב! כאשר הגיע לבית החולים התנפל על הצוות הרפואי כי היה בטוח שאנשים בחלקוים הלבנים הם הם החייזרים, משתילי הצ'יפ.
ß יש דברים שהם לא בספר אלא בכיתה וישאלו במבחן – כמו המחקר שלו היום, והמחקרים של הצמחים משיעור שעבר.
הדוקטורט של רביד:
DHEA הורמון שמיצר בגוף בבלוטת האנדרנל ובמח. רמתו עולה עד גיל 30 (ואז אנחנו צעירים ועליזים, יפים וצעירים) ומשם הם יורדים, במיוחד אחרי גיל 60 (ואז הרבה פחות כיף). זהו "הורמון הנעורים". ברגע שהאמריקאים עלו על זה הם הכינו מזה קפסולות אנטי טיג'ינג שטוענים שגורמות לתחוטשה טובה ומונעות קמטים.
מצאו שאנשים שהיו מכורים לקוקאין תקופה ארוכה ונגמלו, וחזרו להשתמש בסם, היתה בדמם רמה נמוכה של DHEA. (ולהפך). הסיקו, שכדי למנוע מאנשים לחזור להשתמש בסם צריך לתת להם את ההורמון.
ניסוי: טיפלו בעכברים (לא מכורים) בסליין או DHEA, ואז הכניסו אותם לסקינר בוקס עם הדוושה שבאמצעותה הם יכולות לצרוך סם, אם הם רוצות. מצאו שחולדות שטופלו בDHEA  לחצו על הדוושה פחות באופן משמעותי.
ניסוי נוסף: בדקו מה קורה עם חולדות מכורות לקוקאין. בהתחלה מיכרו את החיות לקוקאין עד שהן התייצבו על מינון קבוע של הסם (-הקו האדום) – 10-12 מנות קוקאין מדי יום, בשעה. קו כחול – דוושה לא אקטיבית, עליהן החיה ממעטת ללחוץ. קו שחור – לחיצות על הדוושה (אם החיה לוחצת הזמן שהסם מוזרק – כ10 שניות, החיה לא מקבלת עוד מנה). אח"כ לקחו קבוצת ביקורת – להן הזריקו סליין – וזה לא עזר. אח"כ טיפלו בהן בDHEA  (מהיום הרביעי ואילך) וגילו שהן צורכות פחות ופחות קוקאין ß DHEA לא רק מונע התמכרות אלא גורם לצריכה מופחתת של הסם (מ12-13 מנות ביום למנה אחת). אבל זו לא גמילה מוחלטת!
החוקרים היו מודאגים – אולי הDHEA  יחד עם קוקאין זו קומבינציה סנרגיסטית שממסטלת לשביעות רצונה של החולדה בפני עצמה? כד לבדוק את זה עשו אלימנציה – הורידו את הקוק ליום אחד, ובדקו האם הן בקריז (לוחצות על הדוושה ללא הרף) או לא. השוו קבוצה שטופלה בהורמון ואז הפסיקו לה את הקוק, לקבוצה שטופלה בסליין ואז הפסיקו לה את הקוק, וראו שהDHEA אכן גומל מהסם בצורה לא רעה – החיות המטופלות לחצו הרבה פחות על הדוושה.
הבעיה של המכורים היא בד"כ אחרי היציאה לחיים – האם הם חוזרים לסם או לא. קבוצת ביקורת: מיכרו חיות לקוק, טיפלו בסליין, הפסיקו את הקוק, הן לחצו בטירוף על הדוושה, ואז לאורך כמה זמן פחות ופחות, עד שהתייאשו. אח"כ נתנו להם מנה אחת של קוק והן חזרו מיד ללחוץ בטירוף על הדוושה – כמו שקורה למכורים. קבוצת ניסוי: אצל חיות שטופלו בDHEA (במקום סליין, חוץ מזה – הכל כמו בביקרות) הן לא חזרו ללחוץ על הדוושה אחרי שקיבלו מנת סם. ß מונע חזרה לסם אחרי הגמילה.
ביקורת:
-          ייתכן שהחומר גורם לחיות להרס של המערת המוטורית, והן לא יכולות ללחוץ על הדוושה.
-          ייתכן שהרסו להן את כל מערכת החיזוק במח – ואז הן לא יוכלו להנות יותר מכלום.
כדי להתמודד, עשו ניסוי נוסף – אימנו חיות ללחוץ על דוושה כדי לקבל תמיסת מים וסוכר שהן מאד אוהבות. עם טיפול בסליין – החיות המשיכו ללחוץ על הדוושה. עם טיפול בDHEA תוצאות זהות – החיות המשיכו ללחוץ על הדוושה (כלומר: אין בעיות מוטוריות ולא בעיות במערכת החיזוק).
אחרי זה המאמר התפרסם.
בדקו אותו דבר בדיוק עם הרואין – והתקבלה תוצאה משמעותית (אבל יותר חלשה מאשר בקוקאין).
אח"כ ניסו לעבור לבני אדם. התחילו במכון גמילה ביפו של מכורים בהרואין, חילקו אותם לכמה קבוצות – סליין, DHEA, ניסוי double blind – גם החוקרים וגם המכורים לא ידעו איזה כדורים (פלסבו או לא) הם מקבלים. התוצאות: אנשים שקיבלו טיפול בהורמון דיווחו ברובם שלא חזרו להשתמש בסם  (חלק אמרו שזה כי הכדור גרם להם להרגיש טוב, וחלק כי זה גרם להם להרגיש רע). 2/3 מהאנשים לא חזרו להשתמש בסם (מדהים!). בקבוצת הביקורת רב המכורים כן חזרו להשתמש בסם. היום הניסוי רץ בקנה מידה יותר גדול.
מה המנגנון?
מסתבר שדופמים מפעיל עוד תאים – אנדורפינים, ובינהם בטא אנדורפין – חומר שגורם להנאה אדירה.
ניסוי במיקרוזיאליזה – קוקאין גורם לעליה של 650% ברמת הבטא אנדורפין במח. ייתכן שזו שרשרת: קוקאין ß דופמין ß בטא אנדורפין. החוקרים שיערו שאולי DHEA  מנתק את השרשרת – גורם לכך שבטא אנדורפין לא יעלה. ניסוי – הזריקו למח של חולדות DHEA  וראו שהוא מעלה את רמת הבטא אנדורפין, בעוד סליין לא. אז חשדו שDHEA  הוא סם, אבל ראו במאמרים שמצאו שהוא לא ממכר, ומאושר ע"י משרד הבריאות האמריקאיות. ואז הבינו שעל חיות נאיביות DHEA  מעלה בטא אנדורפינים בפעם הראשונה, אבל זה לא חייב להיות כך במקרים אחרים. ואז גילו (בניסוי, כמובן) שחיות שטופלו בDHEA  כאשר לוקחות קוקאין ההורמון מונע את העליה בבטא אנדורפין (לעומת חיות שטופלו בסליין, אצלן היתה עליה ענקית בבטא אנדורפין כאשר לקחו קוקאין).
-DHEA  עוזר לנאורוגנזה.