יסודות - תרגיל - שיטות מחקר

יסודות ביולוגיים תרגול 1/12

שיטות מחקר

תרגיל 2 – נקודה מספר 5 מתייחסת לחלל. (חמרות שבהמשך מתייחסים אליה כנקודה).

למה ההסקה מלזיות בעייתית?

1. כשעושים לזיה פוגעים לא רק בגופי התאים באשור אלא גם באקסונים של אזור אחר שעוברים בו.
2. תהליכים מנטליים מורכשים מהרבה תת תהליכים, או שלבים. מספיק לפגוע בתת תהליך אחד, כדי שהתפקוד כולו ייפגע. זה שפגיעה באזור מסוים פוגעת בתפקוד מסוים יכול להיות כי פגענו בשלב אחד של התהליך – זה לא אומר שהאזור אחראי על התהליך.

יצירת לזיות קבועות:

1. החדרת אלקטרודה ודרכה זרם חשמלי – גופי התאים והאקסונים נהרסים בגלל החום.
2. לזיה אקסיטטורית – חומצה קאינית מגרה רצפטורים לגלוטומט, קורה משהו עם סידן ויש הפעלת יתר של תאים רבים ובסופו של דבר השמדה עצמית של תאים.
3. לזיות ספציפיות – למשל 6HD שדומה לדופמין, ותאים דופמינרגיים מכניסים אותו אך הוא רעל, וגורם להשמדת התא.

ניתוח סטריאוטקסי -

בחולדה יש נקודת ייחוס ספציפית שאפשר למצוא בעין בלתי מזוינת אם כי מיומנת. מוחות שונים זה מזה, למרות שיש קווי דמיון. אטלס מוח מתייחס לחתכים קורונליים במוח ממוצע. כל חתך קורונלי הוא אנטריורי/ פוסטריורי לאחר. בחתך קורונלי יש ציר של עומק (ונטרלי דורסלי) וציר מדיאלי לטרלי.

מיקרודיאליזה – אפשר לשאוב חומרים, ואפשר גם להכניס חומרים – גירוי פרמקולוגי, ולראות מה מופרש כתגובה אליו.

Single unit recording רישום תוך תאי של הפעילות העצבית – שיטה מאד פופולרית. נעשה בחתך מח חי או בחיה פעילה. מכניסים אלקטרודה מ א ד דקה (יותר מאקסון) שבתוכה יש נוזל דמוי נוזל תוך תאי. עוד אלקטרודה יש מחוץ לתא, וכך אפשר למדוד את המתח החשמלי בין פנים התא ותוך התא, ולדעת מתי יש פוטנציאלי פעולה וכו.

יתרון – מידע מאד מדויק על פעילות התא.

חסרון – המח פועל בקבוצות של המון נוירונים, ובשיטה זו אפשר לבדוק תאים בודדים – מאה תאים (כל אלקטרודה דורשת מתקן מאד גדול ומסובך שמחזיק אותה).

EEG , שיטה לרישום של פעילות חשלית של קבוצות ענקיות של נוירונים.

עקרונות:

1. חשמל משפיע לרחוק (מחוץ לתא. מרחק קטן)
2. חשמל זה גודל נסכם, גודל מצטבר.

בסוף החשמל נסכם לכמות מצטברת שיכולה להגיע לפני הגולגולת שם יש אלקטרודות.

• EEG עיוור לפעילות לא סינכרונית – הוא רושם רק פעילות סינכרונית- של המון תאים שנותנים פוטנציאל פעולה בו זמנית. (בשינה, למשל, המוח נכנס לפעילות סינכונרנית).
• מאד קשה למקם את הפעילות. את הסכום הסופי אי אפשר לפרק ליחידות קטנות, או לדעת מאיפה היא הגיעה, למקם.
• EEG מאד מדויק במדידת זמן. (לעומת שיטות אחרות כמו fMRI בהן יש דיליי, עיכוב לא קבוע.)
• כלומר: לEEG רזולוציה מאד נמוכה במרחב ומאד גבוהה בזמן.

צביעה היסטוכימית:

למה משתמשים בנוגדן ראשוני ונוגדן שניוני?

1. כמה נוגדנים שניונייים נקשרים לכל נוגדן ראשוני, וכך יש הגברה של האות.
2. כך אפשר להחזיק במעבדה נוגדן שניוני מסמן אחיד שמתאים לכל הנוגדנים.

-->בנוגדנים אפשר להשתמש רק כנגד חלבונים – אם רוצים, למשל, לזהות גלוטומט – נחפט את האנזים (-חלבון) המייצר אותו, ולא אותו.

-->בד"כ הנוגדן השניוני פלורוסצנטי ולא אנזימטי.

צביעה אנטרוגרנדית (אנטרו – קדימה):

• נספגים רק בגופי תאים ולא באקסונים.
• החומר עובר לטרמינלים בטרנספורט האקסונלי – וכך אפשר לדעת איזה אזור אתר מסוים מעצבב.

רטרווגרייד לייבלינג (רטרו – אחורה):

• חומר א ח ר נספג רק בטרמינלים, ואז מובל אחורה בטרנספורט האקסונלי, עד לגופי התאים.
• כך אפשר להזריק, לחכות, לנתח את החיה ולגלות לאן החומר הגיע.