יום ה‘, 21-10-2010
אישיות - שיעור שני
תכונות אופי – אישיות בקווים כלליים
תיאור הבדלי אישיות:
1. תיאור קטגורי - טיפוסי אישיות. הבעיה: אף אחד לא משתייך לקטגוריה.
2. תיאור מימדי - תכונות אופי. ממוקמות על רצף.
איך מזהים היבטים חשובים באישיות?
נדבר על שלוש גישות:
1. הגישה התאורטית Top down approach (מבט על העולם דרך משקפי התיאוריה).
2. הגישה המילולית Bottom up approach (מבט מהעולם, בניסיון להגיע לתיאוריה).
3. הגישה הסטטיסטית
הגישה התאורטית Top down approach
הנס אייזניק, 1947:
ההנחה: כל תהליך מנטלי מקורו במערכת הנוירולוגית, ולכן, אם נזהה את ההיבטים המהותיים במערכת העצבים, נוכל לתאר את תכונות האישיות שקשורות אליהם.
מתאר 3 צירים של תכונות אישיות ואת מקורן הביולוגי:
1. (Extraversion (vs. introversion - יש רמת עוררות אופטימלית למערכת העצבים. מי שרמת העוררות שלו היא מתחת לאותה רמה - אינטרווורט, יחפש גירויים, כדי להעלות את רמת העוררות ולהגיע לרמה אופטימלית. מי שרמת העוררות שלו מעל לרמה האידיאלית - אקסטרוורט - יחפש שקט, כדי להוריד את רמת העוררות. (לשים לב, ההגדרות לא ממש אינטואטיביות).
2. (Neuroticism (vs. emotional stability - מדובר ביציבות של מערכת העצבים. ככל שמערכת העצבים יציבה יותר, האדם נוירוטי פחות.
3. פסיכוטיות - ביחס ישר לריכוז הטסטוסטרון.
יתרונות וחסרונות לגישה התיאורטית:
יתרונות - הבנת מנגנונים סיבתיים.
חסרונות - לא מקיף, מפספס הרבה דברים (למשל, אם גם הסביבה משפיעה על האישיות, לא נראה את זה בתיאוריה הזאת).
הגישה המילולית Bottom up approach ”תנו למציאות להתגלות“
גורדון אלפורט, The lexical hypithesis: כל מאפייני האישיות החשובים מקודדים בשפה הטבעית.
לכן, השפה יכולה לכוון אותנו להבדלי אישיות מהותיים.
עקרונות בסינון מילים שמתארות מאפייני אישיות חשובים:
· שמות תואר המתארים אופי
· תדירות - ככל שיש יותר מילים נרדפות למאפיין מסויים, כך הוא מרכזי יותר.
· אוניברסליות - ככל שהמילה קיימת ביותר שפות, כך היא מעניינת אותנו יותר.
בדרך זו אלפורט הגיע ל-18,000 מילים, מתוכן סינן בעוד דרכים, והגיע ל4,500 מילים.
הגישה הסטטיסטית - למשל, Factor Analysis
מאפשרת לצמצם מידע רב לתמצית שלו.
בפקטור אנליסיס, לוקחים דירוגים של אנשים רבים, ובודקים את השונות בין הדירוגים של פריטים שונים (כדי להבין, כדאי להסתכל על המצגת). מאתרים גורמים שהציונים שלהם קרובים אחד לשני, אבל שונים מגורמים אחרים. מניחים שכל קבוצת גורמים כזו מייצגת את אותו הרעיון או המושג, וכל קבוצה כזאת שמזהים, משיימים.
ל4,500 המילים שמצא אלפורט עשו פקטור אנליסיס, וגם התחילו את התהליך שוב בשפות אחרות, ועשו מחקרים רבים שצמצמו וצמצמו וצמצמו, עד שבסוף הגיעו לחמשת הגדולים The Big 5:
1. Opennes to Experience
2. Concientiousness
3. Extraversion
4. Agreableness
5. Neuroticism
השמות האלו הם תמצות של התכונות שקיבלו את אותו הדירוג.
חמשת הגורמים, בגירסאות די דומות, שלו פעם אחר פעם במקומות שונים, זמנים שונים, על אנשים שונים, תרבויות שונות ובמדדים שונים.
קצת פירוט על התכונות:
Extraversion – מה זה?
1 חברתיות
2 (או) רגישות לתגמולים חיוביים
Lucas & Diener, 2001:
ביקשו מאנשים לדרג עד כמה הם מצפים להנות מפעילויות שונות. היו 4 סוגי פעילויות, שילובים של:
מצבים נעימים / לא נעימים
מצבים חברתיים / לא חברתיים
התוצאה: ככל שאנשים יותר אקסטרווטים הם יותר ציפו להנות ממצבים נעימים, ללא קשר למידת החברתיות של המצב. כלומר: אקסטרוורטיות היא רגישות לתגמולים חיוביים, והקשר לחברה הוא על ידי גורם שלישי – אנחנו יצורים חברתיים, ולכן מצבים נעימים רבים יהיו קשורים לחברה.
מה Extraversion מנבא?
תדירות של רגש חיובי
אושר – תחושה של סיפוק מהחיים
הצלחה חברתית
יותר תאונות -כי הם יותר רגישים לדברים הטובים שיכולים לקרות, ופחות רואים את הסיכון שיקרה משהו רע.
Neuroticism - מה זה מנבא?
תדירות של רגש שלילי – עצב, חרדה, פחד
בריאות (סובייקטיבית. הם מרגישים פחות טוב, אבל לאו דוקא פחות בריאים).
קושי להתמודד עם לחץ (למשל, נמצא במחקר שהתמקד בניבוי חוסן רגשי בהתמודדות עם אבל).
הפרעות נפשיות – אפשר לדעת שיש קשר משמעותי כי נעשה מטא אנליסיס, שיטה שעוזרת לנתח תוצאות של מחקרים רבים בנושא מסוים.
Agreableness מה זה מנבא?
קשרים חברתיים טובים יותר
נכונות גבוהה לשתף פעולה
יכולת לגשר ולפתור סכסוכים
מחקר על ילדים בכיתות ו-ז (עם שאלונים מותאמים לגיל שלהם) מצא שילדים שדורגו גבוהים ב agreableness הם בעלי קשרי חברות חזקים יותר, מקובלים יותר ובעלי סיכוי נמוך יותר להיות קורבנות התעללות bullying.
Concientiousnessמה זה מנבא?
הישגים גבוהים יותר בלימודים ובעבודה
בריאות
Opennes to Experience מה זה מנבא?
התכונה הכי פחות ברורה, והכי משתנה בין תרבויות.
נאורות חברתית ופוליטית (מי מחליט מה נאור?....)
מה הקשר בין חמשת הגורמים?
תאורטית, אין קשר. אפשר להיות גבוהים / נמוכים בכל שילובי הגורמים האפשריים.
The Big 5 יתרונות וחסרונות:
חסרונות:
יש שמכנים את הגישה הזאת "הפסיכולוגיה של הזר"
השאלון אינו נקי מערכים. יש תכונות רצויות ולא רצויות, וברו איזה שילוב הוא אידיאלי.
חלק מהדברים האלה מאד תלויי תרבות, למשל: אקסטרוורטיות נחשבת תכונה טובה בתרבות המערב, ולא טובה בתרבות המזרח (ולכן במזרח זה לא ינבא הצלחה חברתית).
כנ"ל לגבי נוירוטיות. זה תלוי הקשר!
הבעיה המהותית – זה אינו מודל תיאורטי. הוא מתאר, אך אינו מספק הסברים, לא מתייחס לסיבתיות. זאת בדרך כלל הבעיה במודלים של Bottom Up.
יתרונות:
· ניתן למבחן ובעל תמיכה אמפירית רחבה
· תוקף ניבוי גבוה
· נגיש וקל לשימוש
· חסכוני
קריטוריונים להערכה של איכות התיאוריה:
- האם אפשר לבחון את התיאוריה? כן!
- האם יש לתיאוריה תוקף מדעי ? כן!
- האם התיאוריה מקיפה ? לא! זוהי פרספקטיבה מאד מסוימת שמפספסת הרבה מההבדלים בדקויות ביננו.
- האם התיאוריה חסכונית ? כן, מאד!
- האם התיאוריה שימושית ? כן!
