יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

אישיות - שבוע 12 - אושר


אישיות
30/12

אושר
מה מאפיין אנשים מאושרים?
  • רקע
  • מה האפיין אנשים מאושרים
  • מה גורם לאושר
  • מה זה אושר

רקע למחקר מדעי על אושר:
פסיכולוגיה חיובית – תנועה חדשה, קמה בעשור האחרון.

מרטין סליגמן – היה ביהביוריסט. גילה שכאשר לכלבים אין שליטה על מה שקורה איתם, הם נהיים מדוכאים. ההבנה הזאת הובילה אותו להטמיע את הומשג learnt self helplessness – חוסר אונים נרכש, ופיתח תיאוריה של דיכאון. הפך לדמות קלינית חשובה, הנחה, לימד וכתב ספרים בנושא. נבחר ב-1998 לנשיאות איגוד הפסיכולוגים בארה"ב.
הוא מספר שיום אחד, בזמן שעקר עשבים שוטים בגינתו, וביתו בת החמש פיזרה אותם, והוא התרגז עליה. היא אמרה לו שהיא החליטה להפסיק להתלונן, ושגם הוא מוזמן להפסיק. באותו רגע נפקחו עיניו, והוא הבין שעד כה הפסיכולוגיה התמקדה בשלילי, ואולי הגיע הזמן לשנות כיוון.
עד אז פסיכולוגיה, שיצאה מתחום הרפואה, פעלה באופן דומה, והתמקדה בהפרעות ומצבים לא רצויים. אבל בני אדם, כשם שהם יכולים לעשות דברים נוראיים, מסוגלים לעשות דברים מופלאים.
פסיכולוגיה חיובית מנסה לדחוף את האדם לא רק למצב של נטרול הפרעות, אלא לצד השני של הסקאלה – שגשוג, הצלחה ואושר. לשם כך צריך להבין את התופעות האלה, וזו מטרת הזרם הזה.
מתוך הכרזת התנועה, שנת 2000: פסיכולוגיה חיובית היא המחקר המדעי של נקודות החוזקה והסגולות שמאפשרות לאנשים לשגשג.
מתמקדת ב:
  • רגשות חיוביים --> בינהם אושר, עליו נדבר היום.
  • תכונות חיוביות
  • מוסדות חיוביים

אד דינר – אחד החוקרים החשובים בתחום האושר.
האם אושר חשוב לאנשים?
7,000 סטודנטים מ41 מדינות נשאלו עד כמה חשוב להם להיות מאושרים. הממוצע – על סולם של 7, היה 6.4. ההבדלים בין תרבויות היו קטנים, אך קיימים.
Objective well being - כלכנים מודדים אושר באמצעות תוצר לאומי גולמי.
Subjective well being - SWB אושר הוא חוויה סובייקטיבית (הנחה של מחקר באושר). כולל שלושה מרכיבים:
  • תדירות גבוהה של רגשות חיוביים
  • תדירות נמוכה של רגשות שליליים
  • סיפוק מהחיים (הערכה קוגנטיבית)
איך מודדים? שאלוני דיוווח עצמי, שעוסקים במרכיבים.

איזה אחוז מהאנשים חשים סיפוק מחייהם?
  • רב האנשים חושבים שהתשובה היא 50%
  • בפועל, התשובה היא 85%

מאיירס ודינר, 1995 – מי מאושר?
בדקו SWB בקרב אנשים בכל רחבי העולם ובדקו את הקשר בין דיווחים אלה לקריטוריונים רלוונטיים שונים.

  • גיל – אין קורלוציה.
  • מין – אין קורולציה.
  • יופי – אין קורולציה.
איך בדקו? אחרי שביקשו מאנשים לדרג את מידת האושר שלהם, לקחו תמונת פספורט שלהם ונתנו לאנשים אחרים לדרג את מידת היופי.
  • בריאות – מחלות קשות פוגעות באושר באופן משמעותי. הבדלים קטנים במצב הבריאותי – לא משפיעים.
  • אנשים משכילים – יש יתרון לרמה בסיסית של השכלה, כמו ידיעת קרוא וכתוב, (אך קשה להפריד את זה מגורמים אחרים, כמו מצב סוציו אקונומי), אך מעבר לזה – אין הבדל.
  • אנשים עשירים -
איך חקרו?
    • בדקו קשר בין תוצר לאומי גולמי לבין סיפוק מהחיים, וגילו מתאם R=0.67. אבל את זה מאד קשה מאד לבודד מגורמים אחרים.
    • קשר בין הכנסה שנתית ממוצעת לאושר, בתוך ארה"ב. בין שנות ה30 וה60 היתה עליה בהכנסה הממוצעת, וכמעט באופן לינארי עם זה - עליה באושר. החל משנות ה60 המיכה העליה, אך האנשים לא נעשו מאושרים יותרן. הסבר: בהתחלה היו חסרים לאנשים צרכים בסיסיים, והכסף שמילא צרכים אלו עשה אותם מאושרים יותר. בהמשך הכסף לא היה נדרש קיומית – והמותרות לא הוסיפו אושר. --> במדינות מערביות אין קשר בין אושר לאושר!
  • אוקיי, הבנו. מה כן קשור לאושר?
דברים שכן קשורים לאושר:
  • אישיות – יותר אקסטרוורטיים, פחות נוירוטים, יותר ביטחון עצמי, יותר אופטימיות.
  • קשרים חברתיים הדוקים ואיכותיים.
    • הסיכוי למות מוות פתאומי הוא כפול הקרב גרושים או אלמנות
    • חולים בסרטן ששרדו 20 שנה ויותר, נוטים להיות כאלה עם תמיכה חברתית חזקה
    • הסיכוי לחולה לב ללקות בהתקף לב שני הוא גבוה פי שתיים אם אין בן / בת זוג.
    • אנשים נשואים חיים יותר
    • מבין מאושרים מאד יש סיכוי גבוה יותר להיות נשואים, יחסית לגרושים או פרודים
  • מימוש עצמי – פועלים למען השגת מטרות אוטונומיות, מאושרים ממה שהם עושים
  • Minaly – FLOW-
מה זה? מצב בו אנו עושים משהו ממנו אנחנו נהנים, ו"נשאבים פנימה" – שוכחים איפה אנחנו נמצאים ומה קורה מסביב, כאילו הזמן עוצר מלכת.
המחקר בנושא התחיל ממחקר על אומנים.
דוגמא: ג'קסון פולוק, על ציוריו.
כל אחד יכול להרגיש FLOW בכל מיני פעילויות – תחביבים, טיולים.
כנראה יש קשר בין חוויה זו לאושר.
מאפיינים של FLOW:
  • ריכוז גבוה
  • שוכחים מהעולם החיצוני
  • מאבדים מודעות למצבי גוף (עייפות, רעב)
  • תפיסת הזמן מתעוותת
תנאים לFLOW:
  • מקבלים משוב מיידי
  • מטרות ברורות ומוגדות
  • פעילות מתגמלת באופן פנימי (אוטונומית)
  • שליטה על המצב
  • יש איזון בין מה שצריך לעשות לבין היכולות שלנו.
כדי להגיע לזה אנחנו צריכים לדעת במה אנחנו טובים – ואיפה נרגיש חרדה/ שעמום.
איך אפשר לדעת? Authentic Happiness - אתר בנושא, עם מלא מלא שאלונים קשורים.
  • משמעות בחיים:
    • פעולה למען משהו גדול יותר מאיתנו
    • דת ורוחניות: אנשים מאמינים מאושרים יותר. (סיבות אפשריות: הם חלק ממשהו גדול יותר. שייכות לקהילה).
    • עזרה לזולת, לתרום לאנשים אחרים.
דאן ועמיתיה: נתנו לנבדקים כסף, אותו יכלו לבזבז על עצמם או על אחרים. אנשים שקנו לאחרים, רמת האושר שלהם עלתה.


אלו גורמים משפיעים על אושר?

תורשה – מחקר תאומים: יש קשר בין תורשה לאושר, ואומדן התורשתיות הוא 0.5.
זה הגיוני, כי רגשות חיוביים או שליליים, שהם בעצם אושר, קשורים לאישיות – אקסטרוורטיות, ונוירוטיות, ואלו תורשתיים.

נסיבות חיים -
בריקמן ועמיתים, 1979
בדקו באיזו מידה זכיה בלוטו ונכות משפיעה על האושר – מיד ולאחר זמן.
ממצאים: מיד לאחר האירוע, תגובה חזקה בכיוון הצפוי.
כעבור שנה – אין הבדל.
מסקנה: רמת האושר של אנשים נעה סביב נקודה קבועה. נסיבות חיים משפיעות מקומית – עם הזמן יש חזרה לנקודת האושר הקבועה.

דניאל גילברט: תחזית רגשית Affective Forecasting :
וילטון, גילברט ועמיתים -
נתנו לאנשים לחזות איך ירגישו אם ינצחו או יפסידו במשחק.
נתנו להם לשחק והובילו לניצחון א הפסד.
ממצאים: אנשים יכולו לנבא מה ירגישו, אך לא באיזו עוצמה או לאיזה משך זמן.
יש הטיות שיטתיות – התחזית נוטה להיות יותר קיצונית מהרגש במציאות, גם ברגשות חיוביים וגם ברגשות שליליים, גם בעוצמת הרגש וגם במשכו.

ריצ'ארד לוקאס 2007:
  • נכות -
לקח מדגם מייצג של 25 אלף אנשים. מתוכם מצא 200 שהפכו נכים. בדק כמה הם היו מאושרים לפני, במהלך ואחרי התאונה.
תוצאות: נתונים משתנים לפי אחוז הנכות:
לפני הנכות – ירידה קטנה באושר (כי בד”כ זו תקופת מחלה), אחריה ירידה נוספת קטנה, ואחרי תקופת התמודדות – חזרה למצב יציב. ככל שהנכות חמורה יותר, כך האושר מתייצב על רמה נמוכה יותר.
  • אובדן תעסוקה –
גרף:
כבר שנתיים לפני הפיטורים יש ירידה באושר, והיא דרמטית (כנראה יש משבר כלכלי, שמועות וכו'). שנה אחרי הפיטורים מתחילה התאוששות (כי אנחנו יצורים מסתגלים!) ואז יש התייצבות, אך על רמת אושר יותר נמוכה מלפני הפיטורים.
  • נישואין, גירושין, התאלמנות:
    • נישואים:
כבר לפני החתונה יש רמת אושר גבוהה, ולפני הנישואין יש עליה קטנה באושר. אחרי החתונה יש הסתגלות (ירידה, הפעם!) מלאה.
    • גירושין:
4 שנים לפני הגירושין מתחילה התדרדרות די משמעותית ברמת האושר, ואחריהם – יש עליה. ההתאוששות היא לא מלאה, אך ההבדל קטן.
    • התאלמנות:
ירידה חדה לפני המוות של בן/בת הזוג. אחרי המוות – עליה, אך רמת האושר לא חוזרת למה שהיתה בהתחלה – אין הסתגלות מלאה.
--> נישואין / גירושים לא כל כך משפיעים, התאלמנות – כן.
רגע, לא אמרנו שאנשים מאושרים יותר הם נשואים?
מסתבר, שנישואים יכולים להשפיע בדרכים שונות. בממוצע – אין השפעה לכיוון מסוים, אך אינדיבידואלית, יש השפעה – חיובית או שלילית (או נייטרלית!).
מה מנבא את האופן בו נישואין משפיעים עלינו? איכות הקשר וכו'.


האם אנחנו יכולים לשנות את מידת האושר שלנו?

  • סליגמן פיתח שיטות טיפול ובדק אותם.
  • אנשים שויכו רנדומלית לקבוצת ניסוי ובקרה (בקרה: לחשוב כל יום על אירוע מהעבר).
  • כל קבוצה קיבלה מטלה:
    • לחשוב בסוף כל יום, במשך שבוע, על שלושה דברים שעבורם הם אסירי תודה.
      תוצאה: אחרי המטלה היתה עליה משמעותית ברמת האושר, שנמשכה בערך חודש. בקבוצת הבקרה – עליה קטנה יותר שנמשכה פחות.
    • לחשוב בסוף כל יום, במשך שבוע, על 3 דברים טובים שקרו להם, ולמה.
      תוצאה: מיד אחר כך לא היתה השפעה, כעבור חודש, ועד חצי שנה אחר כך, היתה עליה ברמת האושר.
    • איתור נקודות החוזקה. לנסות להשתמש בנקודות החוזקה כל יום בדרך חדשה (איך זיהו אותן? בעזרת שאלון).
      תוצאה: השפיע כבר אחרי שבוע, השפעה שנמשכה לאורך זמן.
    • לעשות מעשה טוב אחד עבור אדם אחר ביום.
      אין נתונים, אך אנו יודעים שתחושה של תרומה וקשרים חברתיים טובים הם חשובים לתחושת אושר.

--> 40% מהאושר שלנו הוא בידיים שלנו – לפעול למימוש עצמי, לפתח קשרים חברתיים, לפעול למען אחרים.

מה זה אושר?

תפיסה הדוניסטית – שמה את העונג במרכז. האם טוב לי?
אבל – יש גם דרכים אחרות להגדיר אושר – לא רק ברמה הפילוסופית, אלא גם ברמה הפסיכולוגית.
גישות לאושר:
  • גישה הדוניסטית – אושר פירושו הנאה, להרגיש טוב (נמדד על ידי רגשות חיוביים או שליליים).
  • יודאימוניה – אושר פירושו משמעות. Psychological well being – נמדד בדרך אחרת!
קרול ווליף – פיתחה מדד לאושר מהסוג השני.
  • אוטונומיה
  • צמיחה אישית
  • מטרה בחיים
  • עוד כמה דברים

יש קשר בין שתי הדברים, זה לא דיכוטומי.
השאלה התיאורטית – האם אנחנו יכולים להיות מאושרים גם אם אנחנו לא מרגישים רגשות חיוביים כל הזמן?
  • תלוי איך מגדירים אושר! אם מגדירים אושר כסיפוק, מימוש עצמי, תרומה וכו' – אז כן.

מה משפיע על סיפוק מהחיים?
  • משמעות בחיים
  • מימוש עצמי
    --> הנאה? מעט מאד. זה מוסיף, בתנאי שהתנאים האחרים קיימים.

האם אושר יכול להיות שונה עבור אנשים שונים? הביטוי של אושר? המנבאים של אושר?











יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

ג'אווה - טיפים למבחן



זה קצת מפוזר, אבל הנה סיכום של מה שאריה אמר היום על המבחן.

השאלות שיהיו במבחן:
1. בדיקת צנרת
2. משהו בסגנוןmystery - רקורסיה
3. משהו שנלמד היום - מיון או לא מיון - בחירה 1/2 2 forים מקוננים - לדעת מה זה עושה, ממיין או לא ממיין (פירוט נרחב בהמשך)
4. תכנות - אינטנסיבית עם מערכים דו מימדיים: (2 שאלות, עם בחירה. 25-35 נק' כל אחת)
- חיפוש חשודים במערך (למשל: חיפוש זוג צמוד - עוקבים וראשוניים, ומציאת מיקום, או חיפוש על אלכסון)
- מציאת החשוד (חשודים= זוגיים, ראשוניים, חזקות של 2...)
- לדעת ללכת נכון על ה"שביל" במערך - להתגלגל בחדרים של מטריצה דו מימדית לכל הכיוונים

  • לדעת טוב – 10.2 (על תרגיל בשם "אלגוריתמים קטנים" הוא מציין שאלו "בעיות שאוהבות להופיע במבחנים")
  • 5-- לשים לב: האם זה נשאר תמיד בתוך המערך, או "קופץ החוצה"?
  • sort - יהיה במבחן. מערך עם חמש מקומות, 2 פור מקוננים ועיבוד. נצטרך לומר מה יהיה המערך אחרי המיון. האם המיון עובד או לא עובד, ונצטרך לומר אם המיון טוב.
  • חשוב לדעת איך האינדקסים פועלים מיד כשרואים את המערך!
  • חלק מהסיפור זה לגרום למערך לעבור נכון על האינדקסים. גם אם המעבר "לא נכון" זה יכול לעבוד על מערך ספציפי (אצלנו יהיו 4-5 איברים במערך) אז – 1. להיות רגישים לשינויים קטנים, 2. ולהתייחס אליהם באופן ספציפי.
  • יהיה במבחן משהו בסגנון bubble, איזה ווריאנט - bubble מקולקל, שאת המערך כן ממיין. האם ההחלפה בסדר? האם ההשוואה בסדר? לא להתייאש, לבדוק היטב, אולי למרות הבעיות זה מתאים למערך הספציפי!
  • bubble sort 2. לא נורא שהfor תמיד רץ עד הסוף, למרות שהתאים האחרונים כבר מסודרים. ברגע שיש ריצה ללא החלפות, הלולאה עפה החוצה. (כשיורדים כל פעם ב-1, יש אלמנט של חיסכון).
  • דוגמא נוספת - טיפה משופרת. ככל שn קטן, הולכים פחות בתוך המערך. חסכוני מאד במערכים גדולים.
  • עמוד 5 - זה "מגרש אימונים" יותר קשה מהמבחן. (בהקשר זה, גם תרגיל 1 ברקורסיה הוגדר "בונוס", וכנראה מעל רמת המבחן). כדאי להבין. יש מנגנון שתמיד מזיז את הגבולות, הכול נסגר. לא נבזבז על זה זמן - רמה יותר מדי מתקדמת. למבחן יהיה משהו יותר דומה לעמוד 3-4. (בחירה 1/2).
  • כדאי למצוא איך הולכים על אלכסון - לא האלכסון הראשי, כל אלכסון שהוא. מאד שימושי!
  • data is structre - רמת החשיבה הנדרשת למבחן

שני קבצים שלא נמצאים באתר:


יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

תהליכים קוגנטיביים - הר.12ב - שיפוט וקבלת החלטות


26/12
תהליכים קוגנטיביים


שיפוט וקבלת החלטות Decision making

כהנמן וטברסקי – קיבלו פרס נובל על הרעיונות להלן.
הנחה: אנשים מאד לא רציונליים, עד אז הניחו שאנשים הם רציונליים.
התוצאות חזרו על עצמם בכל מיני אוכלוסיות – כולל כלכלנים ומתמטיקאים.

קבלת החלטה – יש כמה אופציות. צריך לשקול את הערך של כל אופציה, את התוצאה הצפויה, ואז להחליט.
יש החלטות נורא מסובכות, יכול לקחת אינסוף זמן להחליט, ולכן פיתחנו יוריסטיקות – קיצורי דרך. החיסרון: מאבדים מידע. יש ליוריסטיקות הטיות מאד עקביות.

הנחה בעבר: אנחנו מקבלים החלטות לפי היגיון – הסתברות.


מחקרים רבים מתבססים על הימורים.
למשל:
שתי אופציות להרוויח:
0.6*30$ + 0.4*0$=18 (18 - התוחלת)
או: 0.5*40$ + 0.5*0$ = 20
האופציה השניה היא הבחירה הרציונלית, אך זה לא כך.

דוגמא נוספת: 10^5 – 0 = 10^10+10^5 – 10^10
אבל ברור שזה לא שווה אותו דבר בעיני אדם.

Expected utility theory:
עברו למושג "תועלת" -
Value = probability * outcome utility.

גם התיאוריה הזאת נפלה די מהר, בגלל כמה אפקטים נוספים שהתגלה שמשפיעים על קבלת החלטות.

אפקט הוודאות – Certanity effect -
שתי אפשרויות - לאחת תוחלת גבוהה יותר, אבל סיכוי נמוך יותר להרוויח.
כאשר מכפילים את סיכויי הזכיה התוחלת של אופציה א' נשארת יותר גבוהה, אבל אם הסיכויים וודאיים להרוויח באופציה עם התוחלת נמוכה, אנשים, באופן לא רציונלי יבחרו באופציה הוודאית עם התוחלת הנמוכה.

Prefrence reversals:
Shaffi 1993
אמרו לסטודנטים שהם מתכננים חופשה, ויש להם שתי אופציות, במחיר סביר.
מהקבוצה הראשונה ביקשו להחליט איזה מקום חופשה הם היו מעדיפים.
לקבוצה השניה, קבוצת הcancel אמרו שהם הזמינו שתי אופציות שהם הזמינו, והם צריכים לבטל אחת מהן.
אם אנחנו רציונליים, היינו מצפים שיהיו תוצאות זהות.
המקום הראשון היה ממוצע בכל הערכים, המקום השני היה גבוה בערכים מסוימים ונמוך באחרים.
תוצאות:

prefer
cancel
מקום ראשון
33
52
מקום שני
67
48
הסבר: כשצריך לבחור מקום, יותר קשובים לדברים הטובים. כאשר צריך לבטל, קשובים יותר למאפיינים שליליים.
מסקנה: האופן בו שואלים שאלה משפיע על האינפורמציה שחושבים עליה כמקבלים החלטה.
--> זה מראה כמה אנחנו לא רציונליים.

Framing effect:
Tverski & Kahaneman 1981
מתכוננים להתפרצות של מחלה, מצפים שימותו 600 אנשים ומחפשים תוכנית כדי להילחם בהתפרצות.

קבוצה 1:
תכנית א' – 200 אנשים יינצלו. (72%)
תכנית ב' – סיכוי של שליש ש600 אנשים יינצלו, ושל שתי שליש שכולם ימותו.
התוחלת שווה. (28%)

קבוצה 2:
תכנית ג' – 400 אנשים ימותו. (22%)
תכנית ד' – סיכוי של שליש שאף אחד לא ימות, ושל שני שליש ש600 אנשים ימותו. (78%)

תוצאות: הרב מעדיפים את א' על ב', והרב העדיפו את ד' על ג'.

דוגמאות אלה מפרות את עיקרון הרציונליות ואת תאוריית הutility.

Sunk cost effect:

קניתם כרטיס להצגה. היא היתה נוראית במחצית הראשונה. האם תעזבו בהפסקה?
  • שילמתם 50 שקלים על הכרטיס
  • שילמתם 250 שקלים על הכרטיס
רציונלית – אותה תשובה.
למעשה, אנשים ששילמו יותר יישארו יותר.

הפרויקט שאתם עובדים עליו נכשל. האם תנטשו אותו?
  • עבדתם עליו שבועיים
  • עבדתם עליו שלושה חודשים
ככל שעבדו יותר יש יותר סיכוי שימשיכו לעבוד.
המשכורת של אנשים שנוטים לנטוש, יותר גבוהה.
אצל ילדים לא נמצא האפקט.

Prospect theory
kahanman & Tversky 1979
Prospect theory:
Value = psychological probability * outcome utility (relative to a refrence point).
זה מבוסס על תאוריית התועלת utility.

נחזור לסיפור על התפשטות המגפה.
בתכנית א' וב' נקודת הייחוס (בגלל הניסוח של האופציות) היא ש600 ימותו. הנבדקים לא יוכלו לוותר על הצלה וודאית של 200 אנשים, בשביל הסיכוי של שליש להציל 600 אנשים.
בתכנית ג' וד' נקודת הייחוס היא שכולם חיים – המצב הנוכחי, לפני התפרצות המחלה. במצב כזה לאבד 400 או 600 אנשים נראה די דומה, ולכן הפעם הם מוכנים להמר על הסיכוי של שליש להציל את כולם.

הגורם השני שדיברו עליו הוא הסתברות פסיכולוגית (לעומת הסתברות אבסולוטית), שהיא לא בהכרח ההסתברות שקיימת במציאות. ההסבר לכך מאד מורכב, נתייחס לשני גורמים.
יצרו גרף. על ציר האיקס – ההסתברות האמיתית של מאורעות.על ציר הוואי שמו את ההסתברות הפסיכולוגית – בעיני האדם.
ממצאים:
  • כשההסתברות האמיתית נמוכה מאד, אנשים מעריכים שהיא גדולה יותר, (אולי זה מה שגורם לאנשים לקנות לוטו).
  • כשההסתברות האמיתית קצת יותר גבוהה, אנשים מעריכים שהיא קטנה יותר ממה שהיא במציאות.

ערך – יש הבחנה בין של רווחים, למצב של הפסדים. הטענה: אנשים מתייחסים אליהם אחרת.
הערך הסובייקטיבי של 100$ הוא y כלשהוא, נקרא לו א. להפסד של 100$ (רווח של -100$) יש ערך סובייקטיבי של 2*א.
לתופעה קוראים רתיעה מהפסד loss avertion - אנחנו יותר סובלים מהפסד ממה שאנחנו שמחים מרווח.

ניסוי שמראה את האפקט:
ניסוי הטלת מטבע.
  • הימור 1:
    • בוחרים אחת משתי אופציות: לקבל 10$ אם יוצא עץ, ו50$ אם יוצא פלי.
    • 30$ רווח וודאי.
  • הימור 2:
    • בוחרים אחת משתי אופציות: להפסיד 10$ אם יוצא עץ, ו50$ אם יוצא פלי.
    • 30$ הפסד וודאי.
הציפיה (אם האדם רציונלי) – יבחר בשני המקרים באופציה הראשונה או בשניה.
למעשה, אנשים לוקחים יותר סיכון (אופציה ראשונה) במקרה של הפסד.
הסבר: אנשים לוקחים יותר סיכון כי הם מפחדים להפסיד.
--> זו דוגמא אחת פשוטה, יש עוד מחקרים רבים שמצביעים על תוצאות דומות.
Loss avertion אנשים נרתעים מהפסד ודאי, ולכן מעדיפים לקחת סיכון במקרה של הפסד אפשרי, לעומת בחירה ברווח וודאי במקרה מקביל.

יוריסטיקות קוגנטיביות
Tverski & Kahaneman 1974
יוריסטיקות – קיצורי דרך מחשבתיים בקבלת החלטות.
התאורייה: היוריסטיקות מוטות באופן עקבי.

יוריסטיקת הזמינות
לבני אדם יש נטיה ליצור שיפוטים ולהעריך מסקנות על סמך המידע שזמין לשליפה מהזיכורן באותו רגע.
  • דוגמא: שאלו נבדקים האם האות k מופיעה יותר ראשונה במילה, או במקום השלישי.
במקרה זה יותר קל לשלוף מילים שמתחילות בk, ואכן אנשים ענו שהיא מופיעה יותר בתחילת מילה, למרות שהיא מופיעה במקום השלישי פי 3 יותר.
כל עוד אין הטיה בשליפה, היוריסטיקה טובה.
  • דוגמא נוספת: אנשים העריכו שכיחות של גורמי מוות לפי הפרסום המדיה.
  • מתאם מדומה בין מאורעות. אם שתי תוצאות נשלפות יחד בזיכרון, יש נטיה לחשוב שהן מופיעות יחד בעולם.

יוריסטיקת הייצוגיות Representativeness Heuristic
נטיה לשפוט הסתברות של אירוע מסוים אם הוא מייצג או דומה לתכונות האופייניות של הקטגוריה.

  • כשל צירופיות Conjunction Fallacy
דוגמא: הסיפור של לינדה. מוצג סיפור עליה כסטודנטית, ואז שואלים מה סביר יותר, שהיא כעבור 10 שנים פקודה בבנק, או שהיא פקידה בבנק ופעילה פמיניסטית. 85% מהאנשים בוחרים באופציה שניה, אך ברור שהאופציה הראשונה סבירה יותר. ( אם במקום התיאור המילולי היה כתוב שלינדה היא א', או א' וגם ב', היו בוחרים בתשובה הנכונה --> כשל ייצוגי.)

דוגמא נוספת: מה מהבאים סביר יותר לגבי אדם כלשהוא?
1. בן פחות מ55 וסבל מהתקף לב
2. סבל מהתקף לב
3. מעשן וסבל מהתקף לב
4. מעל גיל 55 וסבל מהתקף לב
ברור שהאופציה השניה היא הכי סבירה (כל השאר הם תת מאורעות שלה) אבל רב האנשים בחרו באופציה השלישית או הרביעית.

  • הערכה שגויה של מקריות misconception of chance
דוגמאות:
    • רצפי הצלחות וכישלונות בספורט misconception of chance – לאורך שנים הרצפים מקריים, אך אנחנו נותנים לזה הסבר אמיתי.
    • כשל המהמרים – למטבע יש "זיכרון" לתוצאות עבר. בכל פעם הסיכוי הוא ½ שיצא עץ, אבל אם יצא עץ 10 פעמים אנשים חושבים שיצא להם פלי. (הכשל: באמת מתוך 20 זריקות הסכוי הוא שיצא חצי חצי, אבל אם אנחנו כבר על ה"ענף" הזה של החץ, הסיכוי בהטלה הבאה הוא בדיוק חצי. ותודה ליונתן.)






תהליכים קוגנטיביים - הר.12א- קוגניציה ורגש


26/12
תהליכים קוגנטיביים

קוגניציה ורגש - המשך

הפניית קשב לגירויים רגשיים:
fox et al 2001
גירויים: פרצוף נייטרלי, שמח או כועס.
אחריו תנאי תקף, ואז תנאי לא תקף.
השאלה היא:
האם הקשב מופנה מהר יותר לגירוי רגשי (--> תנאי תקף יותר מהיר)
או אם הגירוי נמשך לגרוי רגשי בקצב רגיל אך מתקשה להרפות ממנו (--> תנאי לא תקף הרבה יותר איטי).
תוצאה:
לגבי תנאי תקף – אין הבדל בין התנאים – כלומר: הקשב לא נמשך יותר מהר לגירוי רגשי.
לגבי התנאי הלא תקף – היה איטי יותר בפרצוף כועס מבשאר הפרצופים – כלומר: קשה יותר להתנתק מפרצוף כועס.
מחקרים של fMRI גילו שאינטראקציה עם האמיגדלה קשורה להישארות הקשב באזור של גירוי רגשי שלילי.

רגשות ועומס קוגנטיבי:
Van Dillen & Koole 2007
מטלה של חישובים מתמטיים משפיעה על עיבוד רגשות.
הטענה: הסחה קוגנטיבית יכולה להפחית את העיבוד של גירויים רגשיים.
  • נבדקים ראו תמונות שמביעות רגש שלילי גבוה, שלילי בינוני או נייטרלי
  • מטלת הסחה קוגנטיבית – תרגלי מתמטי פשוט או מורכב יותר
  • דירוג רגשות שליליים
תוצאות:
שלילית חזקה
שלילית חלשה
נייטרלית

4.71
4.16
2.61
קלה
3.92
3.97
2.66
קשה
מסקנה: העוצמה הרגשית בתגובה לתמונות הרבה יותר חלשה.
הסבר: כנראה שיש עירוב של זיכרון עבודה, שמשפיע על עיבוד רגשי.
שוב, רואים שבניגוד להנחת העבר, לא מדובר בשת מערכות נפרדות אלא יש אינטראקציה בין המערכת הקוגנטיבית והרגשית.
--> השלכות קליניות, הסחה במצבים של דיכאון.

Jackson et al, 2009
האם תהיה קיבולת שונה לפרצופים שמביעים רגשות שונים?
  • נקודת פיקסציה
  • פרצוף מהפרצופים של אקמן – 2 שניות
  • דיליי- 1 שניה
  • פרצוף – האם הופיע קודם או לא? (שינו: מספר פרצופים וסוג הרגש – שמח/כועס/נייטרלי).
  • מדדו את הקיבולת – כמה פרצופים שומרים בזיכרון.
תוצאות: קיבולת זהה לפרצופים שמחים ונייטרלים, וקיבולת גבוהה יותר לפרצוים כועסים.
זה מזכיר את התוצאות של קיבוע הקשב.
הסבר: כנראה יש לזה ייתרון אבולוציוני.
זו דוגמא נוספת לכך שרגש משפיע על קוגניציה (הראינו: קשב, תפיסה, זיכרון לטווח קצר).