יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

אישיות - שיעור 3 - יציבות של אישיות


שיעור 3 – 28/10/2010

יציבות של אישיות
האם, איך ועד כמה אישיות משתנה?

מתי אישיות מתחילה?
טמפרמנט – הבדלים בינאישיים הקשורים לרוב ברגש ובעוררות ובאים לרוב לידי ביטוי מוקדם מאד בחיים והינם בעלי בסיס ביולוגי ותורשתי.
המושג מרמז שאנחנו באים לעולם עם איזשהוא דפוס, או נטיה אישיותית.

איך בודקים טמפרמנט?
מרי רוסברט , 1981 Rothbart:
תינוקת מגיל 3 חודשים ועד שנה.
בדקה היבטים שונים של טמפרמנט:
  • חיוכים וצחוקים
  • רמת פעילות מוטורית
  • פחד
  • התמודדות עם תסכול
  • יכולת הרגעה עצמית
  • קשב ממושך
את הנתונים היא אספה מדירוגים של האמהות.

מה היא חיפשה?
  • דפוסים קבועים לאורך זמן
  • קורולציה בין המדידות בזמנים שונים

ממצאים:
  • ככל שעולים בגיל, המתאמים עולים (הטבלה מציינת קורולציות- התאמה).
  • כל המספרים חיוביים – כלומר – הנטיה היא רק לעלות, לא לרדת
  • עוצמת הקשר הממוצע (בכל הטבלה) – 0.45 (האם זה הרבה או מעט? תלוי!*)
כלומר: העקביות של האישיות הולכת ועולה ככל שמתבגרים.

*על מחקרי קורולציה בפסיכולוגיה:
בפסיכולוגיה, התהליכים שמודדים הם קשים למדידה, וכלי המדידה אינם מדויקים. לכן לעולם לא תהיה קורולציה של 1. באופן כללי (וזה משתנה בתחומים שונים בפסיכולוגיה), נהוג לראות זאת כך:
0 – 0.3: קורולציה חלשה
0.3– 0.6: קורולציה בינונית
0.6 – 0.9: קורולציה חזקה

בעיות במחקר:
  • אימהות אינן אובייקטיביות (לכן בדקו שוב, במעבדה)
הערה: יכולת הרגעה עצמית בדקו על ידי הפרחת בועות סבון (?)
מהשוואת בדיקות מעבדה, גילו שיש קשר משמעותי בין דיווחי האם לבין המדידה במעבדה.

(הביקורת על הניסוי:
  1. מבטלת את משמעותו
  2. (או) מסייגת את התוצאות)

--> מדדים אובייקטיביים של פחד, צחוק וקשב ניבאו תיאורי אישיות על ידי הורים בגיל 7.
המקבילות בחמשת הגדולים:
  • פחד – נוירוטיות
  • קשב – concientiousness
  • חיוכים וצחוקים – extraversion

Rothbart עשתה מטא-אנליסיס (פקטור אנליסיס?) לשאלון הטמפרמנט, כדי לבדוק שהוא מדויק ושאכן יש בדיוק שישה מימדים.
כמו כן, נמצא קשר בין שאלון הטמפרמנט לשאלון הbig 5.

אין מחקרים רבים לאורך שנים רבות, כי קשה מאד לבצע אותם. הנה אחד כזה:
(Caspi & Silva (1995:
חילקו ילדים בני 3 ל-5 קבוצות, ומצאו קשUndercontrolled”ר בין הקבוצה אליה סווגו (באנגלית) לבין התנהגות בגיל 18 (בעברית):
  1. Well-adjusted” - מסתגלים היטב
  2. Undercontrolled” - רגש שלילי גבוה, שליטה-עצמית נמוכה
  3. Inhibited” - רגש חיובי נמוך, כנועים חברתית
  4. Confident” - מסתגלים היטב אבל נמוכים בשליטה עצמית
  5. Reserved” - מסתגלים היטב אבל כנועים חברתית

מהי יציבות?
  • Rank level stability – עד כמה שומרים על המדד יחסית לאנשים אחרים בקבוצה.
  • Mean level stability – השינוי הממשי בממוצע של קבוצה בין שתי נקודות זמן (האם יש שינוי ממוצע של האישיות בכיוונים מסוימים?)

Rank level stability:
Roberts and DelVecchio , 2002:
מטא אנליסיס.
ממצאים:
  • הממוצע: 0.6-0.7 – יש יציבות, אבל יש מקום לשינוי.
  • עם השנים יש קצת עליה – אנשים נהיים יותר עקביים במעמדם היחסי בתוך הקבוצה.
  • דפוס זה אינו תלוי תכונה.

Mean level stability - האם יש שינויים ממוצעים בתכונות אופי כפונקציה של גיל?
Roberts, Walton, and Viechtbauer (2006)
  • השינויים הגדולים באישיות קורים בשנות העשרים והשלושים, ולאחר מכן בשנות השישים.
  • האישיות משתנה כל הזמן, אך לא באופן דרמטי (שינוי של סטיית תקן).
  • הכיוון של השינוי הוא לכיוון של תפקוד חברתי בריא.
  • ההתפתחות מתאימה לדרישות חברתיות – תרבותיות, ושלבים בחיים (מערכות יחסים, משפחה).

יציבות ברמת הפרט:
אישיות היא דבר דינאמי.
מה תורם לשינוי באישיות?
  • סביבה – למשל: המידה בה אנשים מאושרים בעבודה (למשל, אם הם לא מאושרים הם יעשו יותר נוירוטיים, אם הם במערכת יחסים טובה, יעשו פחות נוירוטיים, וכדומה עם שאר התכונות).
  • זוגיות
  • מוטיבציה ואמונה:
Carol Dwek חוקרת את האמונה שלנו לגבי יכולת השינוי של יכולות מסוימות. מסתבר שלאמונה עצמה יש השלכות על יכולת השינוי. רב המחקרים שלה הם בנושא אינטלגנציה. אנשים שמאמינים שאינטלגנציה ניתנת לשינוי לא נבהלים מכישלון, לומדים יותר, מתאמצים יותר ובסופו של דבר גם מצליחים יותר.

Robins et al, 2005:
שאלות המחקר:
  • עד כמה אנחנו באמת משתנים?
  • עד כמה התפיסה שלנו את השינוי מתאימה למציאות?
  • עד כמה האמונה שלנו ששינוי אפשרי משפיעה על המציאות?
(בדקו 5 גורמים, שמקבילים לביג 5).

תוצאות:
  • יש מקרים בהם אנשים חושבים שהם השתנו, אבל הם לא השתנו.
  • יש תכונות בהם אנשים חושבים שהם ירדו, ואכן כך היה.
  • יש מקרים בהם אנשים חשבו שהם השתנו, והם אכן השתנו, אך לא במידה בה הם חשבו שהם השתנו, אלא פחות.
  • אנשים שבתחילת הלימודים האמינו שאישיות ניתנת לשינוי, אכל השתנו (קשר לא חזק, אך קיים) --> אי אפשר להסיק סיבתיות!

האם תכונות אופי יכולות לנבא התנהגות?
Walter Mischell, 1968:
r=0.3, כלומר – תכונות אופי מסבירות פחות מ10% (שורש של r) מהשונות בהתנהגות.
המחקר הזה זעזע את אמות הסיפין של התחום. שחזו חוקרי האישיות את סכינהם, ויצאו לגלות את האמת.
(למעשה, ברור לכולם שההתנהגות של אדם מסוים בשיעור פסיכולוגיה ובמשחק כדורגל תהיה שונה למדי).
התגלית המרעישה: תכונות אופי מנבאות התנהגות לאורך זמן, אך לא בסיטואציות ספציפיות.

Situationalismיכולת הניבוי של מאפייני מצב – 0.3.
interactionism – Kurt Levin, 1936 - ההתנהגות B היא פונקציה f של האדם p ושל הסביבה e.
ואכן, לכתב עת עדכני בנושאי אישיות קוראים journal of personality and social psychology – שם שמשקף את הקשר בין האדם והסביבה, החברה בכל הקשור לאישיות.

אישיות ומצב כמנבאים משותפים:

  • מצבים חזקים וחלשים, יאפשרו מידות שונות של ביטוי האישיות האינדווידואלית. (למשל – מסדר צבאי הוא מצב חזק, כי הוא מכתיב את ההתנגות במידה רבה).
  • תכונות אופי דומיננטיות ולא דומיננטיות – ככל שהתכונה דומיננטית יותר כך היא חשופה פחות להפעת הסיטואציה הספציפית.
  • אישיות יכולה להשפיע על המצב - פירוט בהמשך.
אישיות יכולה להשפיע על המצב -
אנשים בוחרים מצבים שמתאימים לאופי שלהם (למשל, אקסטרוורטיים יצאו יותר לבלות, אינטרוורטיים יעדיפו סביבת עבודה שקטה ובודדת וכו').
  1. אנשים מתאימים את הסביבה שלהם לעצמם (במחקר נתנו לאנשים לדרג אופי על פי תמונות של חדר השינה של אנשים, והיה דיוק מסוים).
  2. האופי של אנשים משפיע על ההתנהגות של אנשים סביבם (למשל, במחקר על סטודנטים עם שותפים דיכאוניים, הראו שהם חוו מצבי רוח שליליים יותר, אינטראקציות שליליות עם השותף, תחושות של דחיה והימנעות).

גם המצב משפיע על האישיות -
  • למשל, לאנשים שעברו התעללות כילדים יש סיכוי גבוה יותר ב-30% להפוך להורים מתעללים.

ההשפעה של האישיות תלויה במצב, ולהפך -
  • נטיה לדיכאון לא מספיקה כדי ליצור אפיזודה דיכאונית, צריך גם מצב מסוים.

אישיות היא דפוס של תגובות לתנאים מסוימים -
למשל, במחקר בו התבקשו סטודנטים לדווח של קונפליקטים בין אישיים, מצבי מצוקה ודרכי ההתמודדות שלהם במשך שבועיים, רואים שסטודנטים שהיו גבוהים בנוירוטיות גם חוו יותר מצבי מצוקה וגם הגיבו להם בצורה יותר קשה.